הבדלים בין גרסאות בדף "הידורים וחומרות בפסח"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏חומרות מרבותינו נשיאינו: הבהרה: להתראות, לתשומת לבך!!)
שורה 20: שורה 20:
 
*'''אי שתיית יין-שרף (משקה)''' – מתקנת אדמו"ר הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו.
 
*'''אי שתיית יין-שרף (משקה)''' – מתקנת אדמו"ר הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו.
 
*'''זהירות שהכלים יגעו כמה שפחות באוכל''' – אדמו"ר הריי"צ מעיד שנזהרים כאשר פותחים את בקבוק היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|לקוטי דיבורים עמוד 846.}}.
 
*'''זהירות שהכלים יגעו כמה שפחות באוכל''' – אדמו"ר הריי"צ מעיד שנזהרים כאשר פותחים את בקבוק היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|לקוטי דיבורים עמוד 846.}}.
*'''שימוש בכלים ייעודיים לפסח''' – אצל חסידי חב"ד נמנעים משימוש בכלים שהוכשרו לצורך פסח, על יסוד חומרתו של אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל רבו [[המגיד ממעזריטש]].
+
*'''שימוש בכלים ייעודיים לפסח''' – אצל חסידי חב"ד נמנעים משימוש בכלים שהוכשרו לצורך פסח, על יסוד חומרתו של אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל רבו [[המגיד ממעזריטש]]{{הבהרה|אדרבה, הוא כן השתמש בכלי זכוכית מוכשר!!}}.
 
*'''הימנעות מאמירת 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת, וכאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי ב[[מכון חנה]] ובמטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.}}.
 
*'''הימנעות מאמירת 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת, וכאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי ב[[מכון חנה]] ובמטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.}}.
 
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''' -  
 
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''' -  

גרסה מ־22:31, 20 במרץ 2017

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הידורים וחומרות בחג הפסח הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי האריז"ל, ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי חב"ד נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות ממצה שרויה, ההימנעות משימוש בסוכר בפסח, ואכילה בבית בלבד ולא להתארח, חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.

המקור לחומרות

איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה[1]. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב אדמו"ר הזקן[2] בשם האריז"ל, שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו[3] ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה". אדמו"ר הזקן עצמו כתב ש"ישראל קדושים הם ונוהגים להחמיר על עצמן וגוררים כל החמץ הנמצא אפילו משהו"[4].

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות.

חומרות מרבותינו נשיאינו

  • לא לכבד באכילה ושתיה – בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי[5].
  • רכישת מצות ממוסד חב"די.
  • הימנעות מאכילת מצת מכונה
  • הימנעות מאכילת מצה שרויה - נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית[6], אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ועוד[7]. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים[8].
  • הימנעות מאכילת קטניות -
  • הימנעות מאכילה במזלג – אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית[9].
  • אי שתיית יין-שרף (משקה) – מתקנת אדמו"ר הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו.
  • זהירות שהכלים יגעו כמה שפחות באוכל – אדמו"ר הריי"צ מעיד שנזהרים כאשר פותחים את בקבוק היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו[10].
  • שימוש בכלים ייעודיים לפסח – אצל חסידי חב"ד נמנעים משימוש בכלים שהוכשרו לצורך פסח, על יסוד חומרתו של אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל רבו המגיד ממעזריטש[דרושה הבהרה].
  • הימנעות מאמירת 'חמץ' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת, וכאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו[11].
  • הימנעות מאכילת מצת מכונה -

חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו

  • אכילת שום[12] וצנון[13].
  • אכילת חלב ומוצרי חלב – אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר בית דין צדק קראון הייטס [14] וצנון[15].
  • שטיפת הביצים לפני החג – אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים[16].
  • מטבח נפרד לפסח[17].
  • מסננת על הברז[18].

חומרות והידורים הנהוגים בין חסידי חב"ד

להלן לוקט חומרות והידורים שונים הנהוגים בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

כלים ונקיונות


  • הקצאת סכינים וכלי מטבח מיוחדים לקילוף.
  • כיסוי השיש והכשרתו – נוהגים להכשיר את השיש באמצעות שפיכת מים רותחים וליבון עם אבן רותחת, ולאחר מכן לכסות את השיש וקירות המטבח בנייר כסף, ואת השיש עצמו במשטחי פלסטיק עבים דוגמת PVC.
  • החלפת כיורים וברזים – שימוש בברזים וכיורים ייעודיים לפסח.
  • פחי אשפה לפסח.
  • כיסוי מדפי המקרר והמקפיא – כיסוי המדפים באמצעות ניירות וכדומה.
  • לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.

בישולים ומאכלים


  • רכישת כל המוצרים לפני החג – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
  • שימוש במים קנויים לבישול ושתיה – כסניף לחומרה של רכישת כל המוצרים לפני החג, יש המקפידים לרכוש גם את המים הנכנסים לפה, וכן מקפידים לצחצח שיניים במהלך החג דווקא עם מים אלו.
  • הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים – הימנעות ככל האפשר משימוש במוצרים תעשייתיים[19], מלבד במוצרים בסיסים כגון שמן[20] ויין[21].
  • הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו[22].
  • שימוש במצות חבורה – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
  • הימנעות משימוש בתבלינים[23]
  • שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ.
  • קילוף כל הפירות והירקות – יש הנוהגים לקלף את הפירות והירקות עם ידיים עטופות בכפפות, וכן לחזור ולשטוף את הירקות לאחר הקילוף. כסניף לכך, משתמשים בירקות הניתנים לקילוף בלבד, למעט השימוש בחסה בליל הסדר.
  • בישול האוכל קודם חג הפסח.
  • שימוש בירקות מסויימים בלבד – יש הנוהגים[24] להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו נהוג אצל חסידי חב"ד להשתמש בירקות נוספים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הטעם ההלכתי לכך הוא מכיון שחמץ לאחר הפסח מותר בהנאה, וכל דבר שיש לו מתירין - אפילו באלף לא בטל.
  2. שו"ת שלו סימן ו.
  3. באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.
  4. סימן תמב, ל.
  5. היום יום כ' ניסן.
  6. יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.
  7. ספר המנהגים עמוד 41.
  8. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.
  9. משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.
  10. לקוטי דיבורים עמוד 846.
  11. מספר פעמים כאשר ביקר הרבי במכון חנה ובמטבח ישיבת תומכי תמימים המרכזית, סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.
  12. עדותו של הרב יעקב לנדא, מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב.
  13. קבלה בלי טעם, מאדמו"ר הצמח צדק.
  14. עגות הרב יהודה לייב גרונר קישור שטורעם
  15. קבלה בלי טעם, מאדמו"ר הצמח צדק.
  16. ליקוטי סיפורים עמוד רסא.
  17. לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.
  18. מספר פעמים כאשר ביקר הרבי במכון חנה ובמטבח ישיבת תומכי תמימים המרכזית, סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.
  19. יש שהביאו ראיה מרבותינו נשיאינו להנהגה זו, על יסוד המובא בלוח היום יום כ' ניסן שאין לאכול אצל השני, וכל שכן וקל וחומר שלא לאכול מאוכל של בעל מפעל זה או אחר.
  20. אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מכותנה. יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.
  21. יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.
  22. הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה. המשפיע הרב שלמה זרחי מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו המשב"ק ר' שלום בער גנזבורג את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.
  23. חלק מהתבלינים מופיעים במפורש בשולחן ערוך אורח חיים סימן תסז סעיפים כא-כב, ובהגדה של פסח שנדפסה על ידי הרבי.
  24. דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'קבוצה'.