הוצאה לאור
הוצאה לאור הוא הכינוי לתהליך הכולל באמצעותו מביאים רעיונות ומושגים שהיו נחלתם של יחידים ומפיצים אותם בתפוצה רחבה ומנגישים אותם לציבור הכללי, אם באמצעות הוצאה לאור חוברות, עלונים, פרסומים, וכל דבר שבדפוס.
הרבי רואה בהוצאה לאור את אחת הדרכים העיקריות והחשובות של הפצת המעיינות והפצת היהדות, עסק בכך בעצמו ועודד אחרים לעסוק בכך, וייחס לאופן ההוצאה לאור את מלוא החשיבות ודרש לעשות זאת בצורה המקצועית ביותר וברמה הגבוהה ביותר, תוך זהירות והקפדה שלא יפלו טעויות ואי דיוקים בדברים שבדפוס, ועם זאת - מבלי שהדבר יגרום לעיכוב בהוצאה לאור.
תוכן עניינים
קווים מנחים[עריכה]
פעמים רבות הרבי הורה למוציאים לאור ולמשתתפים בכתיבה, שעליהם לחשוב ולהתבונן כיצד יתקבלו הדברים אצל השומע והקורא, ולא רק להביע את מחשבותיהם ורעיונותיהם[דרוש מקור], וכן להיזהר מדברים כאלו העלולים להתפרש כנתינת הסכמה וגושפנקא תורנית לענינים מסויימים[1].
כמו כן הורה הרבה להימנע מהדפסת דברי וויכוח[דרוש מקור].
עידוד וחשיבות ההוצאה לאור[עריכה]
אם מהיום ועד סוף כל הדורות יהיה אפילו יהודי אחד ויחיד שילמד מהספר הזה אפילו מדה טובה אחת או הנהגה טובה אחת – כל מאמץ ההוצאה לאור כדאי, ויש להתעלם מכל השאלות והספקות ולגשת למלאכה[2].
סגולת ההוצאה לאור[עריכה]
הרבי עורר מספר פעמים שההוצאה לאור היא סגולה להיפקד בילדים[3].
הדפסה[עריכה]
| " | נהוג אצל יהודים שטבעם הוא 'עם הספר', שבדרך כלל הם צמאים לבדוק ספר חדש | " |
– ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 | ||
יש להשתדל להדפיס את הספרים בכריכה נאה ודפים איכותיים בצורה המהודרת ביותר, ולא לוותר על זה גם אם זה כרוך במחיר גבוה יותר, וגם אם בגלל זה יתעכב זמן ההדפסה[4].
לאורך השנים הרבי עודד ויזם הוצאה לאור של ספרים תורניים באותיות דפוס דווקא, ולא כפי שהיה נהוג בספרים רבים בעבר להדפיס בכתב רש"י וכדומה, וזאת על מנת להנגיש את הספרים ולאפשר לתפוצה רחבה יותר של קוראים להשתמש בהם[5].
בהוצאה לאור של בטאונים ועלונים, יש לוודא מראש התאמה של המודעות המתפרסמות שיתאימו לקהל היעד ולמנוע פרסומים שאינם מתאימים לרוח הגליון[4].
בהדפסת שיחות הרבי צריכה להיות זהירות רבה יותר, ויש לפתוח כל מראה מקום ולוודא שלא נפלה טעות הדפוס[6], ואף שחסידים בדורות קודמים ראו מעלה כאשר יש טעויות והדבר גורם להתייגע בהבנת החסידות, אין זו הדרך[7]
יש להימנע מהדפסת דפים רבים של הקדשות. בספרי התניא הורה הרבי שלא יהיה יותר מעמוד אחד של הקדשות[8].
בחלק מהמקרים, בעיקר בכותרים שאינם כוללים דפים רבים, הורה הרבי להדפיס מחיר על גב החוברת, אף אם מתכוונים לחלק זאת בחינם, וזאת מכיון שכאשר אדם רואה את המחיר, הוא מעריך יותר את הקובץ ומתייחס אליו ברצינות רבה יותר.
בהוצאה לאור של ספרים, הורה הרבי להשתדל להוסיף סימניה[9].
הדפסת כותר כל-שהוא נחשבת כהוצאה לאור באם נדפס ממנה לכל הפחות 100 עותקים[10]. דברים שאין רצוי שיתפרסמו ברבים, אין להדפיס אותם כלל בקונטרס, וההוספה בשער שזוהי חוברת 'פנימי' – לא מועילה[11].
הגהה[עריכה]
כאשר שאלו את הרבי אודות הוצאה לאור מסויימת, השיב הרבי שיש להתחשב בהוצאות לאור קודמות העוסקות בנושא זה[12].
באם מתעוררות ספקות בנוגע להוצאה לאור, יש לשאול חוות דעת רבני אנ"ש, ואם אין ביניהם הכרעה – יש להוציא לאור[12].
בתרגום משפה לשפה, כדאי שיתעסקו בזה ג' אנשים מתאימים, ולהגיה כדבעי[13].
על כל הוצאה לאור צריך להיות מוזכר של מי זה, ואת שאר הפרטים כגון מתי נאמרו הדברים וכדומה[13].
בהוצאה לאור הקשורה עם דברי הרבי, יש להיזהר מלערב את דברי הרבי עם דברים שלא נאמרו על ידו ונוספו על ידי החסידים[13]
כדאי להדפיס בספר את תמונתו של המחבר ביוגרפיה מחייו, צילום כתב היד שלו, ופרטים נוספים אודותיו[14].
הוראות שונות[עריכה]
לאורך השנים הרבי כתב לשלוחים ולאישים שונים שסרו למרותו, שיש להיזהר במקום ההדפסה שלא ישתמע כנתינת הכשר למקום[דרוש מקור]. השגת גבול למכור דווקא ולא לחלק[15].
צניעות[עריכה]
לאחר הסתלקות הרבנית בכ"ב שבט, יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב הרב ציננער לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות נשים. הרבי שלל את ההערות, וביאר מדוע על פי הלכה אין שום בעיה בהדפסת תמונתה של הרבנית[16].
באשר לכתיבה הקשורה עם דברים שבצנעה, כתב הרבי שאם הספר מיועד לאנשי מקצוע ונכתב בסגנון מדעי עם מושגים לטיניים וכו', הכותב יכול להרשות לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר, אך אם הוא פונה לציבור הרחב, יש להימנע ולהיזהר משימוש בביטויים העלולים לגרות את היצר, ואין שום מקום לטענה שבימינו הדור פרוץ בלאו הכי, כיון שאף אם יש אדם שרוצה להזיק לעצמו, אסור על פי תורה להזיק לו[1].
תרגום[עריכה]
בהוצאה לאור יש עדיפות לשימוש בשפת המקור, היות והתרגום דומה למזיגה של משקה מכלי לכלי, שבהכרח שחלק מהתוכן יאבד[17].
עלונים[עריכה]
הרבי הורה להוסיף על עלוני קודש שבדפוס את הכיתוב 'נא לשמור על קדושת הגליון'[18], ויחד עם זאת הורה שאין מניעה מהבאת פסוקים בעיתונים ועלונים[19], אך מופרך שבהוצאה לאור חב"דית יודפס נוסח שלא מתאים עם פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן[20].
ככלל, לפני שניגשים להוצאה לאור יש להתייעץ מה וכיצד לכתוב כדי שלא יודפסו דברים שאינם מתאימים, ולאחר הכתיבה יש להגיה ולהעביר ביקורת כדי למנוע מטעויות להשתרבב[20].
זכויות יוצרים[עריכה]
הרבי מקפיד מאוד על זכויות יוצרים, הן באישור לגורמים אחרים להדפיס חומרים שברשות הוצאת הספרים קה"ת, שלא יודפסו ללא רשות מפורשת, והן בשימוש של חומרים שנדפסו בהוצאות אחרות.
כך לדוגמא כאשר הדפיסו עבור הרבי צילומים מוגדלים של שיעורי הרמב"ם היומי מתוך 'רמב"ם לעם' שהוצאת מוסד הרב קוק - ביקש הרבי לברר האם קיבלו רשות לכך מהמוציאים לאור[21].
לקריאה נוספת[עריכה]
- מ. ליבסון, שבדפוס - לדורי דורות, גליון בית משיח 210, ע' 39
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משה לאופר, ספר מוגה כדבעי, בתוך שבועון התקשרות ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
- זושא וולף ארכיון ימי תמימים, עסקנות ציבורית - הוצאה לאור, פרק העוסק בנושא, עמוד 215 ואילך
- הדפסת ספרי חסידות ותוארה בכלל ב'אותיות מרובעות', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מכתב הרבי מתורגם מאנגלית, פורסם בשבועון כפר חב"ד 1958 עמוד 9.
- ↑ הרבי לנגיד יוסף מתתיהו ענגל, בתוך ראיון לרב משה מרינובסקי, שבועון כפר חב"ד גליון 583 עמוד 13.
- ↑ שבועון התקשרות פרשת קדושים תשפ"ב עמוד 10, ושם הביא מקורות מספרים נוספים לעניין זה.
- ↑ 4.0 4.1 עסקנות ציבורית עמוד 218.
- ↑ ראו סקירה מפורטת בגליון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א.
- ↑ עסקנות ציבורית עמוד 219.
- ↑ שיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 128, בשם ר' דוד צבי חן, וראו בהרחבה במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 38.
- ↑ עסקנות ציבורית עמוד 224.
- ↑ תשורה ונקרט עמוד 22.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כג. הוראות הרבי בנוגע להדפסת ספר התניא במקומות שונים, ועוד.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כה: "המציאו תרופה – שידפיסו שזהו "לאנ"ש פנימי"! לא יאומן כי יסופר שאיש מבוגר יענה כהנ"ל!".
- ↑ 12.0 12.1 מענה הרבי לרב ברוך אלכסנדר זושא ווינער בקשר לכתיבת הערות וציונים על הלכות שחיטה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן. מענות קודש תשמ"ג.
- ↑ 13.0 13.1 13.2 מענות קודש סיון תשמ"ג אות קלו, מהיכל מנחם חלק ג' עמוד צא.
- ↑ הערות וביאורים מבית חיינו י' שבט תשפ"א עמוד 413.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תלה. מענה להנהלת צבאות השם ניו יורק על משיח טיימס. מענה משנת תשמ"א לרב משה חיין לוין על חומר שהו"ל ברוסית - שליחות כהלכתה עמוד 645.
- ↑ הרבי כתב את התשובה ושילב אותה בתוך נוסח מכתב השאלה של הרב ציננער. להלן מועתק נוסח המכתב המלא עם ההדגשות שהוסיף הרבי:
"ב"ה, י"א באדר תשמ"ח לכבוד כ"ק אדמו"ר שליט"א."
"באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" בוודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו ח סנהדרין מכל מקום גמירי אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות ושולל בנוגע לאחרנייתא וגם קיימא לן באבן העזר סימן כ"א ס"א דאסור 1) להסתכל אף בבגדי 2) צבעונים של אשה 3) שהוא מכירה ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל)" (הדפסת תמונת הרבנית)
.
- ↑ מכתב הרבי (באנגלית) לרב אברהם יצחק גליק ערב כ"ט טבת תשל"ד, נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 7.
- ↑ מקדש מלך חלק א' עמוד 267. שבועון כפר חב"ד גליון 690
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב אגרת ג'תתכא.
- ↑ 20.0 20.1 עסקנות ציבורית עמוד 217.
- ↑ עדות הרב ליכטנשטיין בשבועון התקשרות גליון פרשת בשלח תשפ"ב. הוא פנה לרב נפתלי רוט שביקש את רשותו של גיסו, הרב משה חיים קצנלבויגן שעמד באותן שנים בראש מערכת ההוצאה לאור, וקיבל את רשותו המפורשת עבור שימוש זה.
