הוועד למען שלימות העם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את עצומת המליון לתיקון חוק מיהו יהודי. מימין לשמאל: יו"ר הועד הרב שמואל חפר, חבר הועד הרב דובער חן, סיו"ר הוועד הרב טוביה בלוי וחבר הועד הפרטיזן ר' זושא וילימובסקי

הוועד למען שלימות העם הוא ועד שהקים הרבי על מנת להילחם למען תיקון חוק מיהו יהודי.

היסטוריה

הוועד הוקם בעידוד הרבי בחודש שבט תשל"א בידי הרב חיים יהודה פלדי ששימש כיו"ר עד פטירתו.

הועד לא היה מזוהה רשמית עם חב"ד ועל כן הועמד בראשו הרב יהודה פלדי וכחבר בו מונה מר צבי נדיבי, זאת לאור רצונו של הרבי שהמאבק בנושא לא יהיה מזוהה רק עם חב"ד ולאור אגרת המזכירות מר"ח שבט תשל"א בה נכתב ש"המתעסקים בפועל צריכים להיות אחרים, כדי למנוע דברת קול שכאילו אין הענין נוגע לכל הציבור כי אם זה רק הידור של חב"ד"[1]. גם הרב שלמה שטנצל יו"ר המשנה היומית היה חבר בשלימות הארץ, ובעיתון מעריב 13 ליוני 1971 פורסם כי התפטר מחברותו.

פעולות הועד ויחס ועידודי הרבי

בי' מנחם אב תשל"א נסע הרב יצחק דוד גרונר לאוסטרליה והרבי הורה לו בדרך לעצור במספר מקומות ולבצע שליחיות. בין המקומות נמנתה ארץ הקודש כשהרבי מורה לו לבקר אצל יו"ר הועד הרב פלדי ולמסור לו"היה לו מופת[2] ואף על פי שאין מוצאו מגזע החסידים - פועל הוא דברים עצומים"[3].

בהתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לדבר על הפעילות לתיקון החוק, על אף שהעבדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיומם של דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך[4]. במענה למכתב בו נשאל הרבי על חוות דעתו בהקשר לענין מיהו יהודי השיב הרבי באגרת אותה חתם בתקווה שכותב המכתב עומד בקשר עם הועד כשבשולי הגליון מציין הרבי את כתובת הועד[5]

לחברי הועד היו כמה רעיונות לשתף את השלוחים בעולם במאבק הזה. הרבי הגיב בחריפות רבה מאוד על כך ושלל זאת בכל התוקף. באחת ההזדמנויות הרבי השתמש על כך בביטוי "אמתלא"– אמת לא[6].

במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את החוק. הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה ואת ירחון שלימות, הפיק סרטים על חומרת החוק, יזם בשנת תשד"מ את 'עצומת המיליון' - עצומה שהוגשה לראש הממשלה מר יצחק שמיר ובה חתימות של למעלה ממיליון איש בבקשה לתיקון החוק[7], ועוד.

בכ"ד טבת תשמ"ג ערך הועד כנס ענק בבניני האומה בו הוצגה לראשונה, בפני הציבור החרדי, בעיית החוק והשלכותיו החמורות על עם ישראל. עלויות הכנס חולקו שווה בשווה בין קופת האדמו"ר מגור דאז, בעל "הלב שמחה", ובין קופת מזכירות הרבי.

בכסלו תשמ"ט ענה הרבי בקשר למכתבם של ששת חברי הוועד לר' יוסף יצחק אהרונוב, בו ביקשו שלאור ההצלחה הגדולה של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בבחירות תשמ"ט, יטול הארגון על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק מיהו יהודי: "6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".

פעילות הוועד החל משנת תשמ"ט

בחורף תשמ"ט החל עידן חדש בהכוונת הרבי בקשר לפעולות לתיקון חוק מיהו יהודי. בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט שלל הרבי באריכות את עיסוק השלוחים בענין. באותה התקופה התנהל המשא ומתן הקואליציוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים במשא ומתן. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' יצחק יהודה הולצמן ממזכירי הוועד להמשיך ולדרוש זאת[8]. עם זאת במענות קודש שכתב הרבי בתקופה זו ובהמשך אותה שנה, הובע שינוי כיוון בעצם העיסוק בדבר ובאופני הפעולה[9]. גם בקשר לפעולות הועד כתב הרבי בכ"ו מנחם אב תשמ"ט למרת אדל פלדי, אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי: "לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'". במקביל כתב הרבי באותו היום לחברי הועד: "1) כבהמצורף בזה (למרת פלדי תי') 2) בהוספה - שיתייעצו ביניהם בראשות כמו עד עתה - הרב ר' שמואל חפר הכדאי להקיף גוף שכותבו לסייע"[10].

הרבי המשיך לעודד את הועד גם לאחר מכן. כך כשעבר מזכיר הועד הרב יצחק יהודה הולצמן בחלוקת הדולרים של יום ראשון ג' כסלו תשנ"ב, העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו "בשביל כל הועד[11], הצלחה רבה"[12].

נשיאות הוועד

חברי הועד

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ימי תמימים ח"ה
  2. הכוונה לעובדה שהלה היה נכה והלך בעזרת מקלות ושנתיים קודם לכן הורה לו הרבי לזרוק את המקל והחל ללכת בלעדיהם
  3. באידיש: "ער האט גיהאט א מופת און חאטש ער שטאמט ניט פון חסידים, אבער ער טוט אויף גיוואלדיקע זאכן" - ניצוצי רבי, התקשרות גל' קנט
  4. קטע וידאו מהמעמד
  5. ניצוצי אור ע' 111
  6. ר' יוסף בלוי בפרקי זכרונתיו
  7. כך הגיעה עצומת המיליון לרה"מ קישור שטורעם
  8. ספר הרב אשכנזי עמוד 609
  9. ראה ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענות: לה, לח, קכד, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 129
  10. התקשרות גל' א'שעג, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 133 - 134
  11. במקור באידיש: "פארן גאנצן ועד"
  12. שבועון חדשות בית חיינו 770 גל' 114