הבדלים בין גרסאות בדף "הדפסת התניא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 66.90.104.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
(43 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לאיחוד|ערך=[[ספר התניא]]}}
+
{{מבצעי הרבי}}
ב[[שבת מברכים]] [[חודש אלול]] שנת [[תשל"ח]], הורה [[אדמו"ר שליט"א]] שלקראת [[י"ח באלול]] '''ידפיסו את [[ספר התניא]]''' בכל המדינות שטרם הודפס בהם הספר. כשנה לאחר מכן, ב[[זאת חנוכה]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים כבר הודפס ספר התניא ואפילו בעבור יהודי בודד שנמצא במקום.
+
מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.
  
== המבצע בתשד"מ==
+
במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשע"ח]]) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.
בנר ז' דחנוכה [[תשד"מ]] במהלך כינוס [[צבאות השם]], יצא הרבי ב[[שטורעם]] גדול על מבצע הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום ומקום שעוד לא הודפס, וביקש שיעשו זאת עד סוף חנוכה ולכל הפחות עד [[כ"ד טבת תקע"ג|כ"ד טבת]] הילולת [[אדמו"ר הזקן]] או עד פורים קטן ולכל היותר עד פורים.
 
  
בשיחת מג' שבט [[תשד"מ]] דיבר הרבי "בענין ההשתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים" (נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך).
+
==היסטוריה==
 +
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
 +
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשד''מ]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[["ליקוטי שיחות"]]
 +
צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ח]]) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע"ב]] (23.02.2012)}}.
  
מאז החלה הדפסת התניא בקצב מסחרר, צוותות של מדפיסים נסעו לכל מקום ומקום שיש איזשהו יהודי והדפיסו שם בארץ ובעולם. יצויין כי עד לשנת תשד"מ עמדו מספר הההדפסות (כפי שניתן לראות ברשימת "דפוסי תניא" המופיעה בסוף ספר התניא) על מאתיים ואחת מהדורות, לי"א ניסן תשד"מ הודפסה כבר מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים.
+
ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת [[תניא]] עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].
 
== חשיבות ההדפסה==
 
הרבי הסביר את חשיבות הענין שבהדפסת התניא, בכך שהתניא היא תורה שבכתב של תורת החסידות, שהיא מעיינותיו של [[הבעש"ט]], שעל ידי הפצתם יבוא [[משיח]] צדקנו, ויתירה מזו שתורתו של אדמו"ר הזקן היא הכנה ל[[גאולה]] שתכלול את כלל ישראל לכן צריך להפיץ את התניא לכל יהודי ובכל מקום שהוא.  
 
  
ומעלות מיוחדות בהדפסת ספר התניא בכל מקום שהוא:
+
בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
 
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
 
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא. 
 
[[קובץ:הדפסת_תניא_ביישוב_שאנור.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת תניא ביישוב שאנור. ערב ההתנתקות]]
 
== הוראות מעשיות למדפיסי התניא ==
 
 
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
 
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
 
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
 
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
 
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
 
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.
+
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.  
  
== הדפסת התניא כיום ==
+
=== מטרת ההדפסה===
במהלך השנים הודפסו ספרי תניא במקומות מיוחדים כגון מדינות עויינות, מקומות נידחים ביותר וכדומה. נכון לשנת [[תשס"ט]] הודפסו כבר קרוב ל5,500 מהדורות, כמות שלמעט התנ"ך אין ספר בעולם שמגיע אליה, אך עדיין ניתן למצוא מקומות שלא הודפס בהם ספר התניא.
+
הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו"ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.
  
האחראי על ההדפסות הוא ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, מי שמתעסק כיום בפועל ב[[ארץ הקודש]] עם ההדפסות הוא ר' [[אלעזר בן אפרים]] מ[[רחובות]].
+
הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:
 +
 
 +
#הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).
 +
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
 +
#בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.
 +
 
 +
==התניא בבסיסי צה"ל==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[צה"ל#התניא בבסיסי צה"ל|צה"ל]]}}
 +
על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.
 +
 
 +
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].
+
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע"ו
 
+
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}
[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F0%E9%E0 ידיעות אודות הדפסת תניא במקומות שונים] - אתר חב"ד אינפו.
+
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]
 +
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ״ד בטבת ה׳תשע״ח
 +
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ"ב]
 +
{{הערות שוליים|}}
  
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
+
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 

גרסה מ־13:15, 15 ביולי 2018

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

מבצע הדפסת התניא הינו בקשה נפשית של הרבי, לדאוג להדפסת התניא בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור החסידות, ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני משיח.

במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת תשע"ח) בלמעלה מ-7,000 מהדורות במקומות שונים בעולם, תורגם לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ"ך.

היסטוריה

הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים (כסלו תשע"א)

ביום כ"ג באב שנת תשל"ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י"ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל"ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשד''מ, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף חנוכה, כ"ד בטבת (יום ההילולא של אדמו"ר הזקן), פורים קטן (י"ד באדר א'), פורים (י"ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד"מ הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב"ליקוטי שיחות" צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י"א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ"ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת תשע"ח) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה[1].

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות[דרוש מקור]:

  1. ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת קה"ת.
  2. להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
  3. ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
  4. במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה.

מטרת ההדפסה

הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה. ספר התניא הוא הרי ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

  1. הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין", אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
  2. כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.
  3. בכל דבר יש מחשבה, דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.

התניא בבסיסי צה"ל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צה"ל

על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה"ל[2], ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה"ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית, וכן במלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י"ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל, כגון: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא"[3].

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)
  2. רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.
  3. אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.