הבדלים בין גרסאות בדף "הברה"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ההבדלים בין ההברות== | ==ההבדלים בין ההברות== | ||
| − | בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה [[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]]{{הערה|ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.}}. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר. | + | {{תבנית:הברה}} |
| + | בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה ה[[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]]{{הערה|ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.}}. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר. | ||
| − | ההברה הנחשבת | + | ההברה הנחשבת בעיני המחקר כקרובה ביותר היא ההברה התימנית, כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]]. כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבדלים בין התנועות. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ההברה בחב"ד== | ==ההברה בחב"ד== | ||
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית{{הערה|אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.}}. | ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית{{הערה|אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 14: | ||
על השאלה האם ניתן לחזור [[דא"ח]] בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.}}. | על השאלה האם ניתן לחזור [[דא"ח]] בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.}}. | ||
| + | ==שינוי הברה== | ||
| + | אף שבחב"ד נפוצה ההברה האשכנזית, כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה"{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. כלומר, אף ש[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד. הרבי כותב שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כ[[מנהג]] אבותיו{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל ה[[תפילה]] תהא בהברה אחת{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תרע"ז.}}. | ||
| + | |||
| + | עם זאת, בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאב שביתו הורגלה בהברה האשכנזית, וכשהלכה לגן בו מדברים [[עברית]] הורגלה להברה הספרדית - שיש לשמור על הנהוג בין חוגים יראי שמים שבאותו המקום, ושייך בזה "חומרי המקום", ולכן יברר את מנהג החרדים במקומו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5515.htm אגרות קודש כרך טו אגרת ה'תקטו].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־21:03, 18 במאי 2020
הברה הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש.
ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, ספרדית, תימנית, חסידית ומודרנית.
ההבדלים בין ההברות
| השוואה בין הברות בלשון הקודש | |||
| הברה אשכנזית | הברה ספרדית | הברה תימנית | |
| תנועות | שבע | חמש | שש |
| עיצורים לועיים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| עיצורים נחציים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| ביצוע כפול של בג"ד כפ"ת | בכפ"ת(ג) | בכ"פ(ג) | בג"ד כפ"ת |
| שווא נע | לא התקיים | תנועת e | לפי העיצור שאחריו |
| דגש חזק | לא התקיים | התקיים | התקיים |
| הטעמה | מלעילית | דקדוקית | דקדוקית |
בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה התורה לישראל, ואף לא איזו הברה היתה בזמן הגמרא[1]. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר.
ההברה הנחשבת בעיני המחקר כקרובה ביותר היא ההברה התימנית, כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה גלויות רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות אומות העולם. כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבדלים בין התנועות.
ההברה בחב"ד
ההברה הנפוצה אצל חסידי חב"ד היא האשכנזית. במכתב משנת תש"ז כותב הרבי שההברה במוסדות בית רבקה היא אשכנזית[2].
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד בארץ ישראל, נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת תשי"ד מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה[3].
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב[4].
שינוי הברה
אף שבחב"ד נפוצה ההברה האשכנזית, כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה"[5]. כלומר, אף שסידור אדמו"ר הזקן הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד. הרבי כותב שמבחינה הלכתית אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כמנהג אבותיו[6]. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת[7].
עם זאת, בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאב שביתו הורגלה בהברה האשכנזית, וכשהלכה לגן בו מדברים עברית הורגלה להברה הספרדית - שיש לשמור על הנהוג בין חוגים יראי שמים שבאותו המקום, ושייך בזה "חומרי המקום", ולכן יברר את מנהג החרדים במקומו[8].
קישורים חיצוניים
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוג' מאירי מסכת ברכות ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי פּ ופ שווה.
- ↑ אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.
- ↑ אגרות קודש כרך ח אגרת ב'רמט.
- ↑ אגרות קודש כרך י אגרת ב'תתקס"ט.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תרע"ז.
- ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'תקטו.
