הבעל שם טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לידתו

על הנסיבות שקדמו ללידתו סיפר תלמידו המגיד ממעזריטש[1]: הוריו שהיו עקרים מלידה, עם פרנסה בשפע, הקדישו את מירב כספם להכנסת אורחים, כמו כן בכל שבת היו מזמינים עשרות אורחים לשבת. משמיים רצו לבדוק עד כמה חזקה מידת ההכנסת אורחים שלהם. באחד השבתות לאחר סעודת יום השבת, נכנס לביתם אורח תמהוני ולמרות שר' אליעזר בטוח היה שהאורח חילל את השבת[2], כיבדו ואירחו כראוי גם לאחר הביקורת שמתחו עליו האורחים האחרים. לאחר השבת גילה ה"אורח" לר' אליעזר אשר הינו אליהו הנביא שנשלח מהשמיים לנסותו. כיוון שעמד בניסיון יזכה לבן שנשמתו תאיר את העולם. מברכה זו נולד רבי ישראל בעש"ט.

רבי ישראל נולד בעיר טלוסט[3] לאביו ר' אליעזר ולאמו שרה ביום שני י"ח באלול שנת תנ"ח[4] (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים[5]).

  1. שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ז
  2. כיוון שהיה זה ישוב קטן, האפשרות היחידה להגיע באמצע שבת היא מחוץ לתחום
  3. אדמו"ר הרש"ב סיפר בשם אדמו"ר הזקן שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" (התמים חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).
  4. על פי הגניזה החרסונית. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.
  5. לקוטי דיבורים כרך א עמ' לא ואילך