הבדלים בין גרסאות בדף "האדיטש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 3: שורה 3:
 
מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.  
 
מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.  
  
==ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש==
+
==תולדות העיירה==
 +
===ה'[[צמח צדק]]' מתיישב בהאדיטש===
 
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]  
 
[[קובץ:בית כנסת על ציון אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת של יד ציון [[אדמו"ר הזקן]] בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]  
 
[[קובץ:נהר הפסול בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהל הפסול בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]
 
[[קובץ:נהר הפסול בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהל הפסול בהאדיטש ([[אב]] [[תשע"א]])]]
שורה 22: שורה 23:
 
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.
 
בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.
  
==קהילה בימי ה'צמח צדק'==
+
===קהילה בימי ה'צמח צדק'===
 
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה.  
 
באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה.  
  
שורה 31: שורה 32:
 
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.  
 
בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.  
  
==קהילה קטנה לפני השואה==  
+
===לפני השואה===  
 
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  
 
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]].  
  
שורה 38: שורה 39:
 
על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.  
 
על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.  
  
==ישיבה מחתרתית==  
+
===ישיבה מחתרתית===  
 
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.
 
ר' [[יוסף גנזבורג]] ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]) ע"ה.
  
==קהילת ליובאוויטש נכחדה==
+
===הכחדת הקהילה המקומית===
 
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.  
 
בחודש אלול [[תש"א]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.  
  

גרסה מ־13:44, 11 באוגוסט 2013

נהר בהאדיטש
האדיטש - עיירה לא גדולה, אחת מני אלפים הנמצאת בברית המועצות, אך שמעה יצא למרחוק בקרב עדת חסידי חב"ד בזכות האוהל של כ"ק אדמו"ר הזקן הנמצא בה. אדמו"ר הזקן הסתלק בכ"ד טבת תקע"ג בכפר פיענא בעת שברח מפני נפוליון.

מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.

תולדות העיירה

ה'צמח צדק' מתיישב בהאדיטש

בית כנסת של יד ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש (אב תשע"א)
נהל הפסול בהאדיטש (אב תשע"א)

אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, התיישב אדמו"ר ה'צמח צדק' ישיבת ארעי בהאדיטש, עד שחותנו כ"ק אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בסוף שנת תקע"ג, או אז עבר גם הוא ומשפחתו לליובאוויטש שהפכה לבירת חב"ד.

בהאדיטש, התפרנס ה'צמח צדק' מעסק שהקים עם שותף בשם ר' משה הכפרי. ר' משה היה נוסע לכפרים וקונה סחורה לתפירת שקים בעוד שה'צמח צדק' היה מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה.

באותה תקופה, הרבנית פריידא בת אדמו"ר הזקן שהייתה אישה חולנית, נחלשה עוד יותר. בעקבות זאת הועברה לנאות דשא. באחד הימים, כשהבינה שיומה קרב ובא, ביקשה מהחסידים כי יקברוה בהאדיטש לימין אביה הגדול. החסידים לא ידעו כיצד לנהוג ומה להחליט, שכן לא היה מקובל לקבור אישה בתוך האוהל של הרבי.

כעבור מספר ימים - ביום ט"ז בסיון תקע"ג - כחמישה חודשים לאחר הסתלקות אביה, שוב קראה לחסידים, וביקשה שיעמדו סביב למיטתה. או אז החלה לומר "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" - זקפה לפתע את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה, וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

החסידים שראו הסתלקות כה נעלית, הבינו כי צריך להיענות לבקשתה, אך בכל זאת עדיין נותר פקפוק בליבם. בדרכם אל בית העלמין, כאשר הגיעו לפרשת דרכים בין קרמנצ'וג והאדיטש - החליטו שלא לכוון את הסוסים, ולאן שהסוסים יוליכו את גופה הקדוש, שם יקברוה. הסוסים המשיכו לעבר האדיטש, והיא אכן נטמנה, כפי בקשתה, בסמוך לציונו של אביה, רבנו הזקן.

האדיטש מעולם לא נזנחה. רבותינו נשיאינו ביקרו בה לעיתים.

אדמו"ר האמצעי הסתלק בט' כסלו תקפ"ח לאחר ששהה בהאדיטש אצל אביו אדמו"ר הזקן.

בין אלה ששהו רבות במקום, היה רבי מנחם נחום, בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר בניעז'ין, סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.

קהילה בימי ה'צמח צדק'

באגרותיו של אדמו"ר הצמח צדק מצויה אגרת חסרת תאריך, המיועדת אל "אנ"ש דעיר האדיץ". האגרת מדברת על התחזקות בתפילה, לימוד תורה, וחימום המקווה.

מכך אנו למדים שכבר בימי ה'צמח צדק' הייתה במקום קהילה חסידית.

מסתבר שגם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך לאוהל. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב.

בשנת תרס"ז, בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.

לפני השואה

בתקופה שקדמה לשואה, היתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים בחסידות והתוועדויות.

במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו היה רבו של כפר חב"ד) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת תרפ"ה. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".

על הקהילה החב"דית עצמה איננו יודעים רבות, אולם המשפחה המרכזית שהייתה בה, הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.

ישיבה מחתרתית

ר' יוסף גנזבורג ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרה"ח ר' יוסף גולדברג (לימים ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בברינואה) ע"ה.

הכחדת הקהילה המקומית

בחודש אלול תש"א נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים.

כל חסידי חב"ד שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון.

רבותינו נשיאינו דואגים לאוהלים

בתקופה שלאחר המלחמה התעניין הרבי הריי"צ בנעשה בקברי רבותינו נשיאינו. באגרת ששיגר ביום כ"ד באדר שני תש"ח אל הרה"ח ר' יונה איידלקופ ע"ה ששהה בפאקינג, הוא כותב:

"לבקש להודיע... מצב העיירות אשר שם מקומי מנוחת קדושי עליון זי"ע רבינו הבעל שם טוב, הרב המגיד ממעזריטש. האדיטש. ניעזי'ן. ליובאוויטש. ליאדי. קאפוסט. באברויסק".

במשך השנים, היתה התעניינות מיוחדת של הרבי הריי"צ והרבי מלך המשיח בנעשה באוהלי רבותינו נשיאינו ברחבי ברית המועצות, ובהם גם האוהל בהאדיטש.

האדיטש כיום

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל[1].

בסוף שנת תשע"ב הגיע למקום שליח הרבי הרב מנחם מענדל טייכמן שקבע את מגוריו במקום יחד עם משפחתו, והחל לפעול לתפעול שוטף של צרכי המקום[2].

בי"ט כסלו תשע"ג חנך הרב טייכמן את היכל אדמו"ר הזקן, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את הציון, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש[3].

בנוסף לפעילויות אלו, מפיק הרב טייכמן עלונים מושקעים המקבלים את פניהם של הבאים להשתטח על הציון, ולהגיש בפניהם טעימה מתורתו של אדמו"ר הזקן[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים