דף היומי
תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.
תקנת הדף היומי בחב"ד
בשנת תשמ"ח[1] דיבר הרבי על ענין תקנת דף היומי שאין נהוג בחב"ד, והסביר כי שונה התקנה מאשר האסיפה הקדושה של הנשיאים, עליה מובא כי חלשה דעתו של אהרן על כך שלא השתתף באסיפה לדבר שבקדושה שהיה על ידי הכלל.
שני חילוקים ישנם:
א. כאן לא היתה הסכמה על ידי כל גדולי ישראל, אלא ישנם כאלו שהתנגדו לכך.
ב. ובפרט שאדמו"ר הריי"צ לא ציוה להתלמידים התמימים שילמדו זה[2], וזה גופא שלא ציוה הרי גופא מוכיח תכלית השלילה לזה.
הרבי הסביר את הטעם לכך שלא כולם הסכימו להצעה זו, שהרי זה לוקח זמן משיעורים דלימוד המוסר, לימוד החסידות וכן פלפול וכו', מלבד השיעורים הקבועים שנסדרו על ידי אנשי כנסת הגדולה ובתפלה בכל יום, וכן תקנות שונות של הרבנים כל אחד ואחד.
חסידים ניסו להסביר את הטעם להסתייגות מתקנה זו, היות ובאותן שנים חב"ד כבר לא היתה חלק מאגודת ישראל, ומכיון שמאז ועד עתה ברור כי תקנת הדף היומי היא בכדי לאחד את עם ישראל סביב אגודת ישראל, בחב"ד לא לומדים דף היומי[3].
התייחסות נוספת של הרבי ללימוד ה"דף היומי" ישנה במענה לרב אלכסנדר סנדר יודאסין[4] שרצה להדפיס חידושים על הש"ס לטובת לומדי ה"דף יומי", ששיעור זה מוגבל הוא "הגבלות למעלה והגבלות גם למטה".
עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי[5], אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.
מסלולי לימוד אחרים
בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
כמו כן, במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת שלח.
- ↑ אם כי, שבשיחת שמחת תורה תרפ"ג ובשיחת י"ט כסלו של אותה שנה - תיקן קביעות לימוד של עמוד גמרא יומי, ותקנה זו קדמה בלמעלה מחצי שנה את תקנתם של אגודת ישראל.
- ↑ ובכדי לחדד, כדאי לציין כי בכל הפלגים המשתייכים לעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, מאותה סיבה, שאינם רוצים להיות משוייכים לאגודת ישראל. יחד עם זאת, יש לציין שהתבטאו של הרבי בשלילת קביעות הלימוד בדף היומי הינה חריגה ביותר, וזהו המקום היחיד בתורת הרבי שמסתייג באופן גורף מקביעות לימוד ברבים שהתקבלה בתפוצות ישראל, דבר שניתן לראות כהסתייגות שמיימית ללא טעם שניתן להבינו בשכל.
- ↑ אגרות קודש כרך י"ד ע' תח.
- ↑ ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).
