הבדלים בין גרסאות בדף "דוד שטוקהאמר"
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
מ (החלפת טקסט – " ארצות הברית " ב־" ארצות הברית ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ביקש אדמו"ר הריי"צ מה[[שד"ר]] הרב [[מרדכי חפץ]] מ[[ריגא]] שידאג לשידוך עבור שתי הבנות הצעירות, והוא לקח אותן יחד איתו ל[[אוטבוצק]] שם שידך אותם עם שניים מבחירי התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים אוטבוצק|תומכי תמימים המקומית]], הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. | בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ביקש אדמו"ר הריי"צ מה[[שד"ר]] הרב [[מרדכי חפץ]] מ[[ריגא]] שידאג לשידוך עבור שתי הבנות הצעירות, והוא לקח אותן יחד איתו ל[[אוטבוצק]] שם שידך אותם עם שניים מבחירי התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים אוטבוצק|תומכי תמימים המקומית]], הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. | ||
| − | שלושת חתניו התיישבו באמריקה לאחר נישואיהם, ואדמו"ר הריי"צ היה מרוצה מאוד מכך, וכאשר הגיע לחופי ארצות הברית בשנת [[ת"ש]], קיבל ל[[יחידות]] את הרב שטוקהמר ורעייתו ואמר להם: "אתם ראויים ל'יישר כוח', עבור פתיחת הצינור בהבאת אברכים חסידיים לאמריקה". | + | שלושת חתניו התיישבו באמריקה לאחר נישואיהם, ואדמו"ר הריי"צ היה מרוצה מאוד מכך, וכאשר הגיע לחופי [[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]], קיבל ל[[יחידות]] את הרב שטוקהמר ורעייתו ואמר להם: "אתם ראויים ל'יישר כוח', עבור פתיחת הצינור בהבאת אברכים חסידיים לאמריקה". |
ב[[חודש סיון]] [[תש"ב]] ייסד בנוארק את [[אחי תמימים נוארק|סניף ישיבת תומכי תמימים]] יחד עם שני חתניו [[מרדכי מענטליק|הרב מענטליק]] ו[[משה פנחס כץ|הרב כץ]], ויחד עם הרב [[שלום בער גורדון]]. הישיבה הצליחה למעלה מן המשוער, ולקראת שנת הלימודים [[תש"ג]] הורה אדמו"ר הריי"צ להכפיל את מספר התלמידים בישיבה. | ב[[חודש סיון]] [[תש"ב]] ייסד בנוארק את [[אחי תמימים נוארק|סניף ישיבת תומכי תמימים]] יחד עם שני חתניו [[מרדכי מענטליק|הרב מענטליק]] ו[[משה פנחס כץ|הרב כץ]], ויחד עם הרב [[שלום בער גורדון]]. הישיבה הצליחה למעלה מן המשוער, ולקראת שנת הלימודים [[תש"ג]] הורה אדמו"ר הריי"צ להכפיל את מספר התלמידים בישיבה. | ||
גרסה מ־16:19, 20 באפריל 2016
הרב דוד שטוקהַמר (נפטר בי"ט אב תשכ"ג) היה מראשוני חסידי חב"ד בארצות הברית, וממייסדי ישיבת אחי תמימים נוארק.
תולדות חיים
נולד בפולין לאביו הרב יחיאל שטוקהמר ולאמו מרת פעשי, למשפחה שנמנתה על צאצי השל"ה הקדוש.
בסביבות שנת תר"פ היגר לארצות הברית עם רעייתו ושלושת בנותיו והתיישב בעיר נוארק שבניו ג'רזי, שם עסק לפרנסתו במקצוע השחיטה.
כשהגיעו בנותיו לעונת הנישואין, ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב שלמה זלמן הבלין למצוא לו שידוך הולם מבין תלמידי ישיבת תורת אמת בראשה עמד, ובהתערבותו נישאה בתו הבכורה פעשא לרב אברהם זושא זיסקינד.
בשנת תרח"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ מהשד"ר הרב מרדכי חפץ מריגא שידאג לשידוך עבור שתי הבנות הצעירות, והוא לקח אותן יחד איתו לאוטבוצק שם שידך אותם עם שניים מבחירי התלמידים בישיבת תומכי תמימים המקומית, הרב מרדכי מענטליק והרב משה פנחס כץ.
שלושת חתניו התיישבו באמריקה לאחר נישואיהם, ואדמו"ר הריי"צ היה מרוצה מאוד מכך, וכאשר הגיע לחופי ארצות הברית בשנת ת"ש, קיבל ליחידות את הרב שטוקהמר ורעייתו ואמר להם: "אתם ראויים ל'יישר כוח', עבור פתיחת הצינור בהבאת אברכים חסידיים לאמריקה".
בחודש סיון תש"ב ייסד בנוארק את סניף ישיבת תומכי תמימים יחד עם שני חתניו הרב מענטליק והרב כץ, ויחד עם הרב שלום בער גורדון. הישיבה הצליחה למעלה מן המשוער, ולקראת שנת הלימודים תש"ג הורה אדמו"ר הריי"צ להכפיל את מספר התלמידים בישיבה.
הוא זכה להיות ממקורביו של אדמו"ר הריי"צ שהיה מכבד אותו לעיתים קרובות להתחיל את הניגונים בשעת ההתוועדויות, ונוהג זה נמשך גם לאחר עלותו של הרבי על כס הנשיאות, כאשר הרבי נהג לבקש ממנו לנגן את הניגונים אותם נהג לנגן בנוכחתו של אדמו"ר הריי"צ.
נפטר בשיבה טובה ביום שישי בי"ט מנחם אב תשכ"ג ונטמן עוד באותו יום בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך ל'אוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.
בהתוועדות שהתקיימה למחרת בשבת קודש כ' מנחם אב - יום ההילולא של אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון - הזכיר הרבי בצעד יוצא דופן את פטירתו שאירעה בערב שבת והתבטא שכיון שרצונו בימי חייו בעולם הזה היה לעסוק בתורה לשמה, הרי שמן הסתם ממלאים את רצונו בעלם האמת היות שהפסוק מבטיח "רצון יראיו יעשה".
לקראת יום היארצייט הראשון ערך חתנו הרב משה פנחס כץ חגיגת סיום מסכת בבית הכנסת 'עדת יעקב', ולכבוד החגיגה שלח הרבי מכתב ברכה מיוחד אותו לימד נכדו הרב זאב כץ את הקהל שהגיע לחגיגה[1].
משפחתו
- חתנו, הרב מרדכי מענטליק - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770
- חתנו, הרב משה פנחס כץ - חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וגבאי ראשי ב-770 במשך עשרות שנים
- חתנו, הרב אברהם זושא זיסקינד - ראש כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי
