דוד גולדשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד גולדשטיין.JPG

ר' דוד גולדשטיין (י"ג שבט תרצ"ב-ט"ז אייר תשע"ו), היה מזקני חסידי חב"ד, זכה לראות ולהשתתף בהתוועדויות של הרבי הריי"צ ולהיכנס ל'יחידות' פעמים רבות. החזיק ברשותו מאות מענות קודש מהרבי והרבי הריי"צ, ופריטים שונים מבית הרב.

דוד גולדשטיין2.jpg

תולדות חיים

ר' דוד נולד וגדל בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק לאביו ר' משה יהודה ולאמו מרת חיה מלכה, משפחה חסידית, אך לא מחסידי חב"ד. שם גם למד בתלמוד תורה אצל המלמד הרה"ח שלמה זלמן העכט מי שנעשה לאחר מכן שליח הרבי בשיקאגא. אביו כונה במקום מגוריו הקודם 'דער שומר שבת' (שומר השבת), שכן היה כמעט היחיד שהקפיד על שמירת השבת בעיר.

אחיו הגדול יוסף גולדשטיין התקרב לחסידות חב"ד ובעקבותיו נמשך גם הוא. בנעוריו רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב-770, אך בשל המרחק הרב בין שכונת מגוריו לשכונת קראון הייטס בה נמצאת הישיבה ואילוצי בריאות שונים, לא הרשו לו הוריו ללמוד בתומכי תמימים. באחד מהמכתבים בהם כתב לרבי הריי"צ על רצונו העז לעבור ללמוד בתומכי תמימים ועל סירוב הוריו, הורה לו הרבי להישמע להוראותיהם, וכשמצבו הבריאותי ישופר יוכל לעבור.

למרות זאת היה נוהג להגיע לעתים קרובות ל-770, ובשבתות וחגים היה הולך ברגל למרות המרחק הגדול.

אצל הרבי הריי"צ

הפעם הראשונה שבה ראה את הרבי הריי"צ הייתה בהתוועדות שהתקיימה בבית מלון[1], בשעה שהחסידים המתינו לצאת הרבי להתוועדות, שהה הרבי בחדר פנימי ור' דוד המתין על יד הדלת. כשנפתחה הדלת לרגע, הציץ פנימה וחזה בפניו הקדושות.

בשנים בהם התוועד הרבי הריי"צ בקומה השניה, הכניסה הותרה רק לזקני החסידים. פעמים רבות ניסה להידחף, אך ללא הצלחה. באחת השנים לקראת חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז חיכה במדרגות זמן רב לפני שהתחילה ההתוועדות, וכעבור כמה דקות כשעלה לשם הרבי הכניס אותו פנימה והורה לו להתחבא בתוך ארון הבגדים. אחרי מעל לחצי שעה שחיכה בתוך הארון התעניין הרבי לשלומו.

כשיצא הרבי הריי"צ להתוועדות חיפשו אנשי 'ועד המסדר' בחורים שנכנסו פנימה ללא רשות, ובמהלך החיפושים בדקו גם את ארון הבגדים. ר' דוד שנתפס עשה עצמו כאילו שהתעלף, ואנשי הועד הכניסו אותו לחדר של הרבנית והזעיקו עזרה ראשונה. כשיצאו להביא לו כוס מים, חמק פנימה אל תוך ההתוועדות.

ביארצייט האחרון של אדמו"ר הרש"ב בחייו של הרבי הריי"צ, בב' ניסן תש"ט, זכה להיכנס להתפלל במניין של הרבי הריי"צ, מכיוון שבתפילת שחרית ומנחה נדחפו הרבה חסידים, והיו בטוחים שלקבלת שבת בגלל הסמיכות להדלקת נרות לא יתנו להיכנס. בפועל הגיע קהל מצומצם, ולא היה מניין אז הכניסו בחורים.

בבוקר שמחת תורה תש"י נכנס לדירה של הרבי הריי"צ טרם שהתחילה התפילה, בשביל לזכות להשתתף ב'הקפות'. התפילה התקיימה בחדרו של הרבי הריי"צ, וההקפות סבבו סביב שולחן ה'יחידות'.

בשבת י' בשבט תש"י, ביום הסתלקותו של הרבי הריי"צ היה בביתו בבורו פארק, ורק במוצאי שבת כשנסע יחד עם אחיו ר' יוסף גולדשטיין ושלום מענדל סימפסון ל-770, שמע על ההסתלקות.

אצל הרבי

בשנת תש"י הכניסה לחדרו של הרבי הייתה כמעט חופשית, ור' דוד ניצל זאת פעמים רבות. באחד הפעמים נכנס לבקש מהרבי 'תיקונים' לעניינים שונים, אך הרבי ענה שאין לו שייכות לזה. כשנכנס שוב שאל אותו הרבי כשבת שחוק נסוכה על שפתיו, "האם גם אצל השווער היית נכנס כל שבוע"?

בתשי"א זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי והתאונן שאינו מצליח להתפלל בכוונה. הרבי השיב לו כי הסגולה לכך היא "להתפלל מתוך הסידור". בפעם הבאה שנכנס ליחידות אמר לרבי כי גם זה לא עוזר, והרבי שאל איזו שפה הכי קרובה ללבו? כשהשיב שאנגלית הורה לו הרבי להתפלל מתוך סידור עם תרגום לאנגלית. כשעבר כמה שנים לאחר מכן ב'כוס של ברכה' החל הרבי לדבר איתו באנגלית.

במהלך השנים התכתב עם הרבי ארוכות וזכה למענות על כל צעד, והחזיק מאות מענות מהרבי, כמו גם מכתבים מהרבי הריי"צ הממוענים אליו.

בארץ הקודש

בשנות הכ"פים היגר לארץ הקודש וקבע את מגוריו בנתניה שם התחתן בגיל מאוחר יחסית, עבר להתגורר תקופה נוספת בתל אביב, ולאחר מכן קבע את מגוריו בצפת והחל לפקוד באורח קבע את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והפך לחלק מנוף הישיבה כשהוא עורך מבצעי לימוד לבחורים בהם הגריל מכתבים ופריטים מהרבי, מתוועד עמם, ומספר להם סיפורי חסידים משנות הבראשית לנשיאות הרבי.

נוהג קבוע היה לו להסתובב בזאל בין הבחורים עם רובה מים, וכאשר הבחין בתמים שמתרשל בלימודו, היה משפריץ עליו בחיוך ומעוררו.

בשנת תשע"ג עבר להתגורר בשכונת קרית היובל בירושלים, וכעבור שנתיים חזר לצפת.

בט"ז אייר תשע"ו לקה בדום לב בביתו ברחוב הרב קפלן בצפת, ונפטר בגיל 84.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. באותם שנים התקיימו ההתוועדויות של הרבי הריי"צ, ומאוחר יותר אף של הרבי, בבתי מלון ואולמות שמחה בשל המקום הקטן ב-770, עד להרחבתו