דובער אטינגר
הרב דובער אטינגער (בערל מערקעס, תר"ו-י"ג חשון תרע"ח) היה מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, ונכדו של החסיד המפורסם ר' ברוך מרדכי מבברויסק.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תר"ו לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' ברוך מרדכי מבברויסק.
בשנת תרי"א[1] כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של אדמו"ר הצמח צדק לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו[2].
במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער.
זקנו ר' ברוך מרדכי נפטר כשנה לאחר שהגיעו לארץ הקודש והוא גדל על ידי סבתו מרת מערקע.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב אליהו יוסף ריבלין, מגדולי חסידי חב"ד בחברון.
כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו[3], והוא התחתן בזיווג שני עם מרת חיה שרה חיענא, בתו של אהרון זליג[4], מעסקני הציבור בירושלים.
נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון[5], ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' (אף שהיה מבצר של ה'מתנגדים') לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים.
כמו כן, שימש כמוהל בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס.
נמנה בצעירותו על המייסדים של שכונת 'מאה שערים' ומראשוני המתיישבים שבנו בה בתים[6], ומאוחר יותר שימש כחבר הועד של השכונה, ועל אף היותו מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, היה מכובד ונערץ גם על ידי 'הפרושים' יוצאי ליטא.
נפטר בי"ג חשון תרע"ח, בגיל 72.
בצוואתו הורה שצאצאיו יאמרו אחריו קדיש במשך שנה שלימה ולא במשך י"א חודשין בלבד כנהוג, ושבמשך שנה שלימה לא יקברו בסמוך אליו אף אדם. כמו כן הורה למסור את כל הספרים שבספרייתו לבית הכנסת החב"די, ושכל סידורי הקבורה משעת יציאת הנשמה עד סתימת הגולל לא יימשכו יותר מחמש שעות, וזאת מבלי שאף אחד יבכה ואף אחד יספיד אותו.
בהלוויתו השתתפו מאות רבות, ובהם גדולי וחשובי רבני העיר ירושלים, והוא נטמן בחלקת חב"ד הר הזיתים.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב אהרון זליג אטינגר
- בנו, הרב מנחם אליעזר אטינגר
- בנו, הרב ברוך מרדכי - תלמיד חכם וממונה בכולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס, שפעל לאיחוד שני הפלגים בכולל חב"ד
- בתו מרת הענדל רעיית הרב עמרם יוסף וולינשטיין[7]
לקריאה נוספת[עריכה]
- תולדות ברוך מרדכי, עמוד 168 ואילך
- דובב שפתי ישנים, עמוד 249
הערות שוליים
- ↑ כך על פי המסורת המשפחתית, והנדפס בספר 'תולדות ברוך מרדכי' ו'דובב שפתי ישנים'. עם זאת בתולדות חב"ד בארץ הקודש מוכיח המחבר מהרשומות כי עלה עם סבתו כשלוש שנים קודם לכן.
- ↑ סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.
- ↑ ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.
- ↑ ממשפחת שמרלינג (דובב שפתי ישנים עמוד 240).
- ↑ בין תלמידיו באותה תקופה היה גד פרומקין, שהיה לימים לאחד מבכירי מערכת המשפט בארץ הקודש.
- ↑ השכונה נוסדה בשנת תרל"ד.
- ↑ בנו של הרב משה נחום ראב"ד בית דין צדק חסידים.
