הבדלים בין גרסאות בדף "גשמיות"
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם גשמיות הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע. | + | '''גשמיות''', היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם [[גשמיות]] הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע. |
| − | כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות | + | כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות [[לשון הקודש]] ממדריגה למדריגה.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור ה[[סובב כל עלמין]] הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור ה[[סובב כל עלמין]] הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]], תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד}}. |
| − | == גשמיות של יהודי == | + | מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}. |
| + | == [[גשמיות]] של יהודי == | ||
| − | גשמיות של [[יהודי]] הוא [[רוחניות]], הקדוש ברוך הוא נותן לנו גשמיות, שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע | + | גשמיות של [[יהודי]] הוא [[רוחניות]], [[הקדוש ברוך הוא]] נותן לנו [[גשמיות]], שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע{{הערה|[[היום יום]] כ"ז טבת.}}. |
| + | |||
| + | כך אמר גם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]]{{הערה|מובא ב[[היום יום - כ"ז אלול]].}}: {{ציטוטון|"ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]] גם בארציות העולם קשור עם [[ה' אחד]]. השם יתברך עושה מה[[רוחניות]] [[גשמיות]], ועם ישראל עושה מהגשמיות [[רוחניות]]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
גרסה מ־23:19, 8 בספטמבר 2020
גשמיות, היא כינוי לדבר שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם גשמיות הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעינים, אם כי ההסתר הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.
כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות לשון הקודש ממדריגה למדריגה.[1]. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור סובב כל עלמין המתפשט לממלא כל עלמין, כי מספירות רוחניות לא ימצא גשמיות כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות[2].
מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות דדצ"ח מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה[3].
גשמיות של יהודי
גשמיות של יהודי הוא רוחניות, הקדוש ברוך הוא נותן לנו גשמיות, שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע[4].
כך אמר גם רבינו הזקן[5]: ""ישראל גוי אחד בארץ" - עם ישראל גם בארציות העולם קשור עם ה' אחד. השם יתברך עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושה מהגשמיות רוחניות".
הערות שוליים
- ↑ שער היחוד והאמונה.
- ↑ אדמו"ר הזקן, תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א
- ↑ היום יום כ"ז טבת.
- ↑ מובא בהיום יום - כ"ז אלול.
