הבדלים בין גרסאות בדף "גרטל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פתיח: מיותר)
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המפרקים]]
+
[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]
 
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]
 
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]
 
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
 
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
שורה 12: שורה 12:
  
 
==מנהגי חב"ד==
 
==מנהגי חב"ד==
*יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלב{{הערה|ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו רבותינו נשיאינו.
+
*יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד ה[[לב]] באופן המקביל לאופן חגירת ה[[אבנט]] ב[[בית המקדש]]{{הערה|שם=גרטל|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].
 
*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
 
*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו נשיאינו{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.
+
*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.
 
*הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.
 
*הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.
  
 
===סדר חגירת הגארטל===
 
===סדר חגירת הגארטל===
הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.
+
הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.{{ש}}
 
+
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.{{ש}}
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.
+
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.{{ש}}
 
+
הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]].
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסירטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
 
 
 
הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים, מעל הכפתורים האחוריים של הסירטוק.
 
  
 
===בזמנים שונים===
 
===בזמנים שונים===
 
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך יחד עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".}}.
 
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך יחד עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".}}.
 
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
 
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי בחלום{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.
+
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.
  
 
===אצל בחורים===
 
===אצל בחורים===
 
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.
 
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.
  
יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.
+
יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.
  
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הרואת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.
+
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
*[[סירטוק]]
 
*[[אבנט]] ([[בגד|בגדי]] כהונה)
 
*[[אבנט]] ([[בגד|בגדי]] כהונה)
  
שורה 52: שורה 50:
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+
 
 +
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
 
[[קטגוריה:חסידות]]
 
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תפילה]]
 

גרסה מ־09:59, 24 ביולי 2020

הרבי חגור גרטל, במוצאי יום כיפור, ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים
הרבי לובש גרטל
הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו

הגַרְטְל (נקרא גם גאַרטל או אבנט) הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת התפילה במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מהבגדי כהונה, אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש.

מקור המנהג

בנוגע לחגירת הגארטל בשעת התפילה, נאמרו בהלכה מספר טעמים:

א. היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי הגוף באמצעות האבנט.

ב. האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך[1].

מנהגי חב"ד

סדר חגירת הגארטל

הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.
תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת הגוף בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק[7], ומסובבים את הגארטל סביב הגוף סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.
לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין הסירטוק, ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.
הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים[3], מעל הכפתורים האחוריים של הסירטוק.

בזמנים שונים

אצל בחורים

אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[12]. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'מקיפים', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל הציצית מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת לבגדים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת אדמו"ר הזקן. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי[13].

יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ליחידות או בשעת כתיבת פדיון נפש לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים[14].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.
  2. מסכת זבחים דף י"ח בסופו: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"
  3. 3.0 3.1 כמו שכתב הרמב"ם בספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'-ב': "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין[2]. וכך קיבל יונתן בן עוזיאל מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ברשימות דברים חלק ב' עמודים סג-סד.
  4. בן איש חי, ועוד.
  5. למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.
  6. על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".
  7. הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.
  8. שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב.
  9. ראו לקוטי לוי יצחק עמוד רז: "אחרי הנישואין תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".
  10. באוצר החסידים - ארץ קודש (עמוד 297) שר' פולע כהן הקפיד על חגירת אבנט בברכת המזון ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן התפילה שהיא מחוייבת רק מדרבנן, וודאי שיש להקפיד על כך בברכת המזון שחייבים בה מהתורה.
  11. שיחת יום שמחת תורה תשט"ו.
  12. אגרות קודש חלק י' עמוד שצד.
  13. מסופר כי פעם התלונן אחד האדמו"רים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה[דרוש מקור]
  14. ראו הוראת הרבי בזה בימי בראשית עמוד 55.