הבדלים בין גרסאות בדף "גורל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 33: שורה 33:
 
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}.
 
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}.
  
==גורל הגר"א==
+
==אגרות קודש, גורל הגר"א==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
 +
על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.
 +
 +
מקור ייחוס הגורל ל{{ה|גאון מוילנא}} אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו{{הערה|תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.}}
 +
 +
אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:
 +
{{ציטוט|תוכן=יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"{{הערה|בראשית ה, א.}}, ויאמר פסוק "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל{{הערה|ויקרא טז, ח.}}, ויאמר: "יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק "ה' מְנָת... וגו'{{הערה|תהילים טז, ה.}} שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק".{{ש}}כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז'  תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.|מקור=ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א}}
 +
 +
גם הרבי הזכיר מנהג זה:
 +
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
 +
 +
אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום ה[[יארצייט]] הראשון של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2988105/jewish/-.htm מכתב ראש חודש שבט תשי"א].}}.
 +
 +
לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב"ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות ה[[אגרות קודש]], כשרבים ממשפיעי ורבני אנ"ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר"א.
  
 
==אצל רבותינו נשיאינו==
 
==אצל רבותינו נשיאינו==

גרסה מ־13:43, 24 בינואר 2021

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

במקורות

חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט[1].

מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו[2].

הפיל פור הוא הגורל

בבית המקדש נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות[3]: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת קרבן התמיד והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.


בהלכה

(שולחן ערוך יורה דעה סימן קעט סעיף א) "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות . הגה: משום שנאמר: תמים תהיה עם ה' א-להיך (דברים יח, יג) (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי). וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו)".

  • שבת
  • משחק בקוביא

בתורת החסידות

כפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר[4] גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מפנימיות הרצון, ולמעלה מסדר ההשתלשלות, והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים "לפני הוי'", למעלה משם הוי'[5].

אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.

בחג הפורים

ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של חג הפורים, בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.

וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.

ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל[6].

ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא[7].

בעבודת השם

המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה[8].

אגרות קודש, גורל הגר"א

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.

מקור ייחוס הגורל לגאון מוילנא אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו[9]

אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:

יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם"[10], ויאמר פסוק "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל[11], ויאמר: "יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק "ה' מְנָת... וגו'[12] שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק".
כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.

ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א

גם הרבי הזכיר מנהג זה:

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב

התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום היארצייט הראשון של אדמו"ר הריי"צ[13].

לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב"ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות האגרות קודש, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ"ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר"א.

אצל רבותינו נשיאינו

בשעת הטהרה של המגיד ממעזריטש נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ואדמו"ר הזקן זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים[14].

הגרלה על ספרים בהם השתמש הרבי

שבועון בית משיח י"ז אדר תש"פ עמוד 23

הגרלה על נסיעה לרבי

הגרלות פרסים

שלילת הגרלה על כדור

שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת[15].

הגרלה – על ספר, וגם על דברים אחרים (כמו אופניים וכיוצא בזה)[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.
  2. סנהדרין מג, ב.
  3. יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.
  4. משנה יומא ו, א.
  5. על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג. מי זאת הנשקפה, תרל"ט, ועוד.
  6. על כן קראו לימים האלה פורים, תשי"ג.
  7. תורת שלום עמוד 219, פורים העת"ר.
  8. אור התורה במדבר ד, אס.
  9. תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.
  10. בראשית ה, א.
  11. ויקרא טז, ח.
  12. תהילים טז, ה.
  13. מכתב ראש חודש שבט תשי"א.
  14. אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.
  15. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג.
  16. ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז.