הבדלים בין גרסאות בדף "גוף כתב יד קודש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 7: שורה 7:
  
 
המקום הראשון בו פורסמו מענות קודש היה קובץ [[צדי"ק למלך]], שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
 
המקום הראשון בו פורסמו מענות קודש היה קובץ [[צדי"ק למלך]], שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
 
המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים.
 
 
המענות שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]] והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.
 
  
 
בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "[[צדי"ק למלך]]", [[דבר מלך]], ועוד.
 
בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "[[צדי"ק למלך]]", [[דבר מלך]], ועוד.
שורה 20: שורה 16:
  
 
==ליקוטים שיצאו לאור==
 
==ליקוטים שיצאו לאור==
 +
*'''מבית המלכות''' - ליקוט מענות הקוד שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי [[מזכירות|המזכיר]] הרב [[בנימין קליין]]. רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]].
 +
 
*'''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]
 
*'''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]
 
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}
 
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}

גרסה מ־13:53, 19 באוקטובר 2020

ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני". (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")

מענותיו של הרבי שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים גוף כתב יד קודש (מכונה בראשי תיבות - גוכי"ק), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.

היסטוריה

בשונה מאדמו"רי חב"ד לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את מאמרי החסידות שאמר, ואף לא את שיחות הקודש. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ההגהה[1].

המקום הראשון בו פורסמו מענות קודש היה קובץ צדי"ק למלך, שיצא לאור בשנים תשנ"ג-תשנ"ד לזכות החלמתו של הרבי. לאורך השנים נעשה רווח יותר ויותר פרסום מענות קודש בבמות שונות בתשורות משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים כפר חב"ד ובית משיח.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "צדי"ק למלך", דבר מלך, ועוד.

חיקוי כתב ידו של הרבי

הרבי מעיד[2] כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[3]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

ליקוטים שיצאו לאור

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנוסף לכך ישנם רשימות פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.
  2. אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.
  3. סוטה י"א ע"א
  4. עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו קובץ PDF