עריכת הדף "גדול יהיה תשכ"ב"

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[חודש מנחם אב]] [[פרשת מטות]] [[מסעי]] [[כ"ו בתמוז]] [[תשכ"ב]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[שבת נחמו]] [[פרשת ואתחנן]] [[תש"נ]].

המאמר עוסק בכללותו במעלת [[בית המקדש|בתי המקדש]] ובעיקר במעלת [[בית המקדש השלישי]], מעלת בתי המקדש כפי שמתפרש במאמר זה, הוא המעלה שב[[מקום]] המקדש גופא מעלה הקיימת בה מעצם בריאת המקום. לצורך הביאור, ישנה אריכות במאמר לבאר את אופן מציאות הנבראים כפי שמתהווים מצד שם [[הוי"ה]] ובגדר מציאותם מצד שם [[אלקים]].

המאמר זוכה לעיסוק רב, והלימוד בו נפוץ בקרב ה[[חסידים]] בימי [[בין המצרים]] ולאחריהם. 
==תוכן המאמר==
====חלק א: מעלת בית המקדש השלישי בנביאים ומאמרי חז"ל====
חגי הנביא ניבא על [[בית המקדש השני]] שנבנה בימיו: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן"{{הערה|פרק ב פסוק ט.}} כפי שאכן בית המקדש השני היה גדול מ[[בית המקדש הראשון]] במספר השנים ובהדר הבנייה. אולם הזהר{{הערה|חלק א' כח, א. תקוני זהר תיקון ח.}} מבואר כי נבואה זו נאמרה בעיקר על בית המקדש השלישי, שיהיה גדול מבתי המקדש שלפניו (שנכללים בתואר "ראשון", ששווים בכך שלא היו נצחיים). וממעלת הבית השלישי נמשכת מעלה זו גם לגאולה השלישית [ובעיקר ל[[תחיית המתים]]], שבשניהם יהיה מעלת הנצחיות שכנגד [[יעקב אבינו]] מדת ה[[אמת]] שאין לה הפסק. 

לאמיתו של דבר מעלת בית המקדש השלישי היא עמוקה יותר מהעדר ההפסקה, שהרי אמרו חז"ל שאילולא מעלת בית השלישי לא היה ה' מחריב כלל את בית המקדש ("עלה אריה.. והחריב אריאל.. כדי שיבוא אריה ויבנה אריאל"{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רנט.}}) ואם כן היו גם בית המקדש הראשון והשני נצחיים מצד עצמם, ורק מצד מעלת הבית השלישי (מעלת ה[[תשובה]], התגלות ה[[כתר]]) ביטל הקב"ה את נצחיותם. ומעלת בית השלישי היא שיהיה נעלה אפילו מהעלייה של בית שני (שבמעלת ה[[תשובה]] ריבוי דרגות). [ובזה מובן מאמר חז"ל תמוה על הפסוק{{הערה|ירמיה ב, ד.}} "שמעו דבר ה' בית יעקב.." שדרשו זה{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רסד.}}: "שמעו גופיכון עד שלא ישמעו גרמיכון.." שאילו היו שומעין לדברי הנבואה והתוכחה לא היו צריכים לתחיית המתים. שדווקא אי השמיעה לדברי התוכחה והירידה, על ידה נוספה עליה בתחיית המתים.] 

====חלק ב: הקדמה למעלת המקדש, חילוק ההתהוות משם הוי"ה ושם אלקים====
ההתהוות היא משם הוי"ה אלא שמציאות העולם שלפנינו היא דווקא משם הוי"ה באמצעות שם אלקים. ההתהוות משם הוי"ה היא בדרך ממילא ("כִּי הוּא '''צִוָּה וְנִבְרָאוּ'''"{{הערה|תהלים קמח.}}), ואילו משם אלקים היא באופן של פעולה והתלבשות ("בְּרֵאשִׁית '''בָּרָא''' אֱלֹהִים"{{הערה|בראשית ב, א.}}) שבדרך ממילא המתהווה הוא בערך דרגת הפועל (כיחס ה[[עילה]] אל ה[[עלול]] וכ[[אור]] אל ה[[מאור]]), ואילו בהתלבשות דווקא נוצר מציאות שאינו בערך המהווה (כיחס ה[[כח]] אל ה[[פועל]]). [וסיבת הדבר; בהתהוות שבדרך ממילא ההדגשה היא על המהווה ולכן המתהווה הוא בערכו, משאין כן בהתלבשות ההדגשה בפעולה היא על מציאות המתהווה ולכן אינו בערך הפועל], ולכן בהתהוות שמשם הוי"ה נרגש בנברא כח הפועל והוא בטל אליו ואילו בהתהוות משם אלקים לא נרגש בנברא מציאות הבורא והוא מציאות יש.

הצורך בב' משלים לבדרך ממילא היא כי אין במשל אחד לבאר את אופן קירובו של היש אל שם הוי"ה מקורו. על ידי התהוות משם הוי"ה נוצר מציאות יש שבאין ערוך למקורו (ומכל שכן מכח ופועל, שעניינו של הכח הוא לפעול בשונה בשם הוי"ה שאין עניינו לפעול), בניגוד לעילה ועלול שהעילה בערך העלול, ולכן מתגלה בעלול העילה. ולזה מועיל משל אור ומאור שהאור אינו בערך המאור כלל (שהמאור הוא עצם ואילו האור הוא התפשטות) מאידך האור אינו נמשך מהמאור כ"מציאות דבר" אלא כדבר שדבוק במאור כל עניינו לבטא המאור ולכן בטל אליו, ואילו הנברא נוצר כ"מציאות דבר". ולזה מועיל משל מעילה ועלול שהעלול נמשך מהעילה כ"מציאות דבר". ועיקר החידוש הוא בביטול כמציאות דבר (ועניין הביטול הוא שנרגש שכל מציאותו אינו אלא משם הוי"ה).

====חלק ג: מעלת בתי המקדש====
על מקום המקדש כתוב{{הערה|בראשית כח, יז.}}: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים". ומפרש ה[[תרגום אונקלוס]] "לית דין אתר הדיוט". וכוונת הדברים; במקום המקדש אף שגם הוא נברא על ידי ה[[עשרה מאמרות]] (המכונים ב[[ספר הזהר]]{{הערה|זהר חלק ג דף קמט ב.}}: "מילין דהדיוטא") האיר בו שם הוי"ה, ולכן היו בבית המקדש [[ניסים]], וגדר המקום עצמו היה למעלה מגדר מקום (מקום הארון אינו מן המידה - מצד אחד הארון היה מוגבל מאידך לא תפס מקום). לפי שמצד שם הוי"ה ה[[זמן]] והמקום שבעולם אינו בהתחלקות כלל, ולפי שבבית המקדש היה ההתהוות משם אלקים, אלא ששם אלקים לא הסתיר על שם הוי"ה היות ו[[הוי"ה ואלקים כולא חד]] לכן היה במקום עצמו נרגש שהוא בלי מקום.

בגילוי שם הוי"ה שבשם אלקים ישנם שני דרגות כלליות: 
:א. כמשל [[רב ותלמיד|הרב והתלמיד]] שההסתר הקיים כלפי התלמיד אינו קיים כלפי הרב. (משום ש[[אין עצם מסתיר על עצמו]]) ויתירה מזו באור האלוקי למעלה שההסתר אינו מסתיר לא רק לאחרי תנועת הגילוי אלא גם בעת ההסתר ממש. 
:ב. התאחדות הוי"ה ואלוקים ב[[עצמות]]ו ממש. בדרגה זו העלם והגילוי מתאחדים ממש (ולא רק מתאחדים למטרה אחת בפעולתם). 
וגילוי האחדות בדרגה העליונה תתגלה בעיקר בבית המקדש השלישי. ואילו בשני בתי המקדש הראשונים לא האירה דרגה זו. היות וההתאחדות שבדרגה הראשונה הם שמות הוי"ה ואלקים כפי שהם ב[[עשר ספירות]] ובהם האורות (הוי"ה) והכלים (אלקים) הם שני מציאויות שפועלות יחד. לעומת דרגת ה[[כתר]] שבה הגילוי והעלם מאוחדים ממש. ובית המקדש השלישי דווקא יתגלה הכתר. ובזה מובנת גם מעלת הנצחיות המיוחדת שתהיה בבית המקדש השלישי (מצד ה"אור" גם בבתי המקדש שלפניו היה "נצחיות" אלא שבבית המקדש השלישי) התחתון - הנברא, יהיה [[כלי]] לנצחיות, היות ושורש מציאותו תהיה מדרגה שבה העלם מאוחד בעצם מציאותו עם הגילוי.

ועיקר מעלת הבית יתגלה בגאולה שנמשכת ממנה. שגאולה השלישית תהיה מצד העולם עצמו, שקיבוץ הגלויות יבוא מצד גדרי העולם ועד לתחיית המתים שהמתים עצמם יחיו. שהתחתון נעשה כלי לנצחיות העליון וחידוש בזה יותר מבניין הבית שהתחתון שלמטה מבית המקדש גם הוא נעשה כלי לנצחיות.

==רקע==
את המאמר אמר הרבי בהתוועדות שבת מברכים חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשכ"ב. כעבור שנים הוגה על יד הרבי ויצא לאור בערב [[תשעה באב]] תש"נ. בפתח דבר צוין שהוצאתו לאור הוא לקראת שבת נחמו פרשת ואתחנן, הרבי הוסיף בסוף הפתח דבר ציון התאריך: "{{מונחון|עש"ק|ערב שבת קודש}} נחמו ה'תש"נ"{{הערה|שורה זו היו העורכים משאירים באופן קבוע לרבי.}}. כציון למקורות המאמר ציין הרבי שנים קודם לכן שהוא מיוסד על המאמרים: "בונה ירושלים" בספר המאמרים תרכ"ט{{הערה|ע' רצד ואילך}}, מאמר "ראה קראתי" בספר המאמרים תרס"ה{{הערה| עמוד קעו ואילך.}}, [[לקוטי תורה]] מטות מאמר "ואשה"{{הערה|פג, ג-ד.}}. "על כן יאמרו" בספר המאמרים קונטרסים ח"א{{הערה| עמוד קצא, ב ואילך}}. יש משערים כי המאמר המוגה בחלקו מורכב מהמאמר "אריה שאג מי לא ירא" שנאמר כמה שבועות לאחר מכן בשבת [[פרשת ראה]].{{הערה| הרב אסף פרומר, "מאמר מבואר" עמוד 5.}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://torasmoshiach.com/א-גדול-יהי׳-כבוד-הבית-גו׳-מוגה-ש%D7%B4פ-מטו%D7%B4/ המאמר המלא] באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* [http://torasmoshiach.com/הוספה-א-גדול-יהי׳-כבוד-הבית-גו׳-הנחה-ש%D7%B4/ המאמר הבלתי מוגה - ההנחה] באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* מאמר [http://chabadpedia.co.il/images/8/81/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94_%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%27%27%D7%91.pdf גדול יהיה תשכ"ב] עם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" מאת הרב מנחם מענדל אשכנזי.
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/76924_he_1.pdf מאמר מבואר] - ד"ה גדול יהיה, תמוז תשע"ב
* '''[http://otzerhachassidus.com/play/?search=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%91 שיעורים להאזנה אודות המאמר]''', מאת הרבנים והמשפיעים: [[יוסף יצחק אופן]], [[זלמן גופין]], [[יואל כהן]], [[יקותיאל פלדמן]], באתר אוצר החסידות {{שמע}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]