הבדלים בין גרסאות בדף "בשר בחלב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(31 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''"לא תבשל גדי בחלב אמו"''' {{הערה|– פ"א: [[ספר שמות]] כ"ג,י"ט.
+
דין '''בשר בחלב''' הוא איסור מן ה[[תורה]] לבשל, לאכול או ליהנות מבשר וחלב יחדיו. איסור זה הוא אחד מכללי ה[[כשרות]] הבסיסיים והמוכרים ביותר.
פ"ב: שמות ל"ד, כ"ו. פ"ג: ספר [[דברים]] י"ד, כ"א}} - פסוק זה מופיע שלושה פעמים ב[[תורה]] ממנו למדו [[חז"ל]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.  
 
  
א. איסור לאוכלם כאשר הם מבושלים יחדיו.
+
==מקור האיסור ופרטיו==
 +
'''"לא תבשל גדי בחלב אמו"'''{{הערה|[[ספר שמות|שמות]] כ"ג, י"ט. שמות ל"ד, כ"ו. ספר [[דברים]] י"ד, כ"א}} - פסוק זה מופיע שלש פעמים ב[[תורה]], ממנו למדו [[חז"ל]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.  
  
ב. איסור להינות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם ל[[גוי]]).
+
א. איסור לאכלם כאשר הם מבושלים יחדיו.
 +
 
 +
ב. איסור ליהנות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם ל[[גוי]]).
  
 
ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך.
 
ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך.
  
 
==תקנות חז"ל==
 
==תקנות חז"ל==
 +
מלבד איסורי התורה, חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים:
  
חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים:
+
'''א.''' חכמים למדו שהאיסור חל לאו דוקא על גדי אלא בכל [[בהמה]] ולאו דוקא ב'חלב אמו' אלא כל חלב{{הערה|חולין קד ע"א. שם קיג ע"א}}. התורה נקטה דוגמה של גדי בחלב של אמו משום שאופן זה מצוי ביותר אולם האיסור קיים גם בשאר המקרים.
  
א' חכמים למדו שלאו דווקא גדי אלא כל בהמה ולאו דווקא 'חלב אמו' אל כל חלב {{הערה|חולין קד ע"א, קיג ע"א}}. התורה נקטה דוגמא של גדי בחלב של אמו כי זה יותר מצוי.
+
'''ב.''' האיסור הוא לא רק בבשר [[בהמה]] אלא גם בשר חיה ועוף אסור באכילה עם חלב.
  
ב' לא רק בשר בהמה אלא גם בשר חיה ועוף אסור בחלב.
+
'''ג.''' האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו.
  
ג' האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו.
+
'''ד.''' גזרו חכמים שלא לשתות חלב שקדים{{הערה|או כל דבר אחר שנראה כמו חלב רגיל, כגון חלב סויה.}} יחד עם בשר, אלא אם כן מניח שקדים על ידו (על מנת להראות שהוא חלב שקדים).
  
ד' שלא לשתות חלב שקדים יחד עם בשר, אלא אם כן מניח שקדים על ידו (להראות שהוא חלב שקדים).
+
==טעם האיסור==
 
+
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת.
ה' אין לאכול דג עם חלב, מחשש מראית עין שנראה כבשר.
 
  
==טעם האיסור==
+
ישנם מפרשים{{הערה|אבן עזרא שמות כג, יט. וכן רמב"ן על הפסוק. וראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 201}} המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים{{הערה|על דרך האיסור להניף [[ברזל]] על המזבח, כיון שה[[ברזל]] מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}.
  
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת.
+
רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות ה[[חסד]] וה[[גבורה]] העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי.
  
ישנם מפרשים המביאים טעמים שונים, יש האומרים שזה מכיון שזוהי אכזריות שהחלב שהיה אמור להגדיל את הגדי מבשלו (כמובן שטעם זה הוא כללי גם על אלו הגדולים{{הערה|ועל דרך האיסור להניף ברזל על המזבח, כיון שהברזל מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה ההפכית מגידול) על ידי החלב.}}) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים{{הערה|שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.}}.
+
==לעתיד לבוא==
 +
ב[[ימות המשיח]], כאשר האור האלוקי המהווה כל נברא יאיר ויתגלה במציאות העולם, יהיה ניתן לזהות את הבשר והחלב גם לאחר בישולם יחד, כיון שהאור האלוקי איננו משתנה ומתערב, והוא יהיה זה שייראה לעין הגשמית. בשל כך, יוכלו המידות המסומלות בבשר ובחלב להתערב בצורה מתוקנת, והאיסור לבשלם ולאכלם יחד - יתבטל{{הערה|ביאור הנושא בהרחבה - ב[[לקוטי שיחות]] חלק כט, פרשת כי תצא}}.
  
 
==הפרדה==
 
==הפרדה==
יש להפריד לא רק בין המאכלים עצמם, אלא גם בין הכלים. ולכן בבתים רבים ישנם שתי כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי, ובמקומות רבים (וכן במטבחים ציבוריים) ישנם שתי מטבחים נפרדים.
+
יש להפריד לא רק בין המאכלים עצמם, אלא גם בין הכלים בהם הם מתבשלים. לכן בבתים רבים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי, ובמקומות רבים (וכן במטבחים ציבוריים) ישנם מטבחים נפרדים.
  
 
כן לכל חלק במטבח ישנם כלים נפרדים, אלו המשמשים לבשר בחלקו הבשרי, ולחלב בחלבי.
 
כן לכל חלק במטבח ישנם כלים נפרדים, אלו המשמשים לבשר בחלקו הבשרי, ולחלב בחלבי.
שורה 36: שורה 39:
  
 
==זמן ההמתנה==
 
==זמן ההמתנה==
יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין [[איסור]]; טעם נוסף להמתנה הוא בגלל שירי המזון הנשארים בין השיניים.
+
לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב, מכיוון שטבע הבשר למשוך טעם בפה עד שש שעות, ונראה כאוכל בשר וחלב יחד, אבל לאחר שש שעות הבשר מתעכל ואינו מושך טעם{{הערה|רש"י חולין קה, א ד"ה אסור.}}; טעם נוסף להמתנה הוא משום חשש בשר שבין השיניים שאינו סר עד שש שעות{{הערה|רמב"ם מאכלות אסורות ט, כח.}}.
 
 
לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך.
 
  
לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה קשה{{הערה|יש רבנים רבים הטוענים כי הגבינה הצהובה של ימינו, אף שאין זמן הכנתה 6 חודשים, מכל מקום, תהליך הכימי הלוקח שבועיים, זהה לתהליך הביולוגי הנעשה באפן טבעי, ולכן גם עליו צריך לחכות 6 שעות. אמנם הגבינה הנקראת "גבינה אמריקאית" (או "מוצרלה") אף שטעמה דומה, אין צריך לחכות אחריה 6 שעות, כיון שהרכבה הביולוגי אינו זהה (ולכן היא לא יכולה לעמוד זמן רב בלא קירור).}}.  
+
לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת{{הערה| אגרות קודש, חלק כ אגרת ז'תדש (ושם: "לא שמעתי אם זו הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה").}}, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה קשה{{הערה|יש רבנים רבים הטוענים כי הגבינה הצהובה של ימינו, אף שאין זמן הכנתה 6 חודשים, מכל מקום, תהליך הכימי הלוקח שבועיים, זהה לתהליך הביולוגי הנעשה באפן טבעי, ולכן גם עליו צריך לחכות 6 שעות. אמנם הגבינה הנקראת "גבינה אמריקאית" (או "מוצרלה") אף שטעמה דומה, אין צריך לחכות אחריה 6 שעות, כיון שהרכבה הביולוגי אינו זהה (ולכן היא לא יכולה לעמוד זמן רב בלא קירור).}}.  
יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.
+
יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.  
  
מאכלים שבושלו בכלים בשריים שלא השתמשו בהם ביותר מ-24 שעות האחרונות (והם נקיים לגמרי), נקראים "בחזקת בשרי", מאכלים אלו, אין לאוכלם עם מאכלים חלביים, אך אין צרוך להמתין לאחריהם 6 שעות, אלא די לשטוף את הפה. וכן הוא בהיפוך (כלים חלביים נקיים).
+
מאכלים שבושלו בכלים בשריים שלא השתמשו בהם ביותר מ-24 שעות האחרונות (והם נקיים לגמרי), נקראים "בחזקת בשרי", מאכלים אלו, אין לאוכלם עם מאכלים חלביים, אך אין צורך להמתין לאחריהם 6 שעות, אלא די לשטוף את הפה. וכן הוא בהיפוך (כלים חלביים נקיים).
  
 
==פרווה==
 
==פרווה==
  
מאכל סתמי לא בשרי ולא חלבי כגון לחם ביצים פירות וירקות.
+
מאכל סתמי שאינו לא בשרי ולא חלבי נקרא '{{מונחון|פרווה|מתאים לכל דבר}}'{{הערה|מונח זה הגיע לאידיש מאחת השפות הלטיניות.}}, סוג זה כולל מאכלים דוגמת לחם, ביצים, פירות וירקות.
  
 
חשוב לציין על כל אריזה של מאכל האם הוא חלבי בשרי או פרווה כדי שלא יבאו לידי מכשול.
 
חשוב לציין על כל אריזה של מאכל האם הוא חלבי בשרי או פרווה כדי שלא יבאו לידי מכשול.
שורה 56: שורה 57:
 
בשנת ה'[[תשל"ה]] פתח הרבי ב[[מבצע כשרות]].
 
בשנת ה'[[תשל"ה]] פתח הרבי ב[[מבצע כשרות]].
  
במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.
+
במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*'''[https://drive.google.com/file/d/1dB3zQyFmWevJIwRfNAuQkLK-KxYZ7JU9/view איסור בשר וחלב ע״ד הדרוש]''', קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד צ
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+
[[קטגוריה:כשרות]]

גרסה אחרונה מ־23:11, 19 באפריל 2023

דין בשר בחלב הוא איסור מן התורה לבשל, לאכול או ליהנות מבשר וחלב יחדיו. איסור זה הוא אחד מכללי הכשרות הבסיסיים והמוכרים ביותר.

מקור האיסור ופרטיו[עריכה]

"לא תבשל גדי בחלב אמו"[1] - פסוק זה מופיע שלש פעמים בתורה, ממנו למדו חז"ל שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.

א. איסור לאכלם כאשר הם מבושלים יחדיו.

ב. איסור ליהנות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם לגוי).

ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך.

תקנות חז"ל[עריכה]

מלבד איסורי התורה, חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים:

א. חכמים למדו שהאיסור חל לאו דוקא על גדי אלא בכל בהמה ולאו דוקא ב'חלב אמו' אלא כל חלב[2]. התורה נקטה דוגמה של גדי בחלב של אמו משום שאופן זה מצוי ביותר אולם האיסור קיים גם בשאר המקרים.

ב. האיסור הוא לא רק בבשר בהמה אלא גם בשר חיה ועוף אסור באכילה עם חלב.

ג. האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו.

ד. גזרו חכמים שלא לשתות חלב שקדים[3] יחד עם בשר, אלא אם כן מניח שקדים על ידו (על מנת להראות שהוא חלב שקדים).

טעם האיסור[עריכה]

בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת.

ישנם מפרשים[4] המביאים טעמים שונים, יש האומרים שהוא מכיון שזוהי אכזריות לבשל את הגדי בחלב שאמור היה לגדל ולהחיות אותו (כמובן שטעם זה תקף גם על הגדולים[5]) ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים[6].

רבינו בחיי בחיבורו על התורה מבאר את הסיבה הפנימית לאיסור, בשל סימול הבשר והחלב את מידות החסד והגבורה העליונות, ובישולם יחד יוצר תערובת בלתי מתוקנת של המידות ללא התכללות והתבטלות לרצון האלוקי.

לעתיד לבוא[עריכה]

בימות המשיח, כאשר האור האלוקי המהווה כל נברא יאיר ויתגלה במציאות העולם, יהיה ניתן לזהות את הבשר והחלב גם לאחר בישולם יחד, כיון שהאור האלוקי איננו משתנה ומתערב, והוא יהיה זה שייראה לעין הגשמית. בשל כך, יוכלו המידות המסומלות בבשר ובחלב להתערב בצורה מתוקנת, והאיסור לבשלם ולאכלם יחד - יתבטל[7].

הפרדה[עריכה]

יש להפריד לא רק בין המאכלים עצמם, אלא גם בין הכלים בהם הם מתבשלים. לכן בבתים רבים ישנם שני כיורים - אחד לבשרי ואחד לחלבי, ובמקומות רבים (וכן במטבחים ציבוריים) ישנם מטבחים נפרדים.

כן לכל חלק במטבח ישנם כלים נפרדים, אלו המשמשים לבשר בחלקו הבשרי, ולחלב בחלבי.

באם מערכת הכלים זהה, נדרש ליצור סימן בכלים החלביים בכדי שלא יתערבו.

זמן ההמתנה[עריכה]

לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב, מכיוון שטבע הבשר למשוך טעם בפה עד שש שעות, ונראה כאוכל בשר וחלב יחד, אבל לאחר שש שעות הבשר מתעכל ואינו מושך טעם[8]; טעם נוסף להמתנה הוא משום חשש בשר שבין השיניים שאינו סר עד שש שעות[9].

לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת[10], יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה קשה[11]. יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.

מאכלים שבושלו בכלים בשריים שלא השתמשו בהם ביותר מ-24 שעות האחרונות (והם נקיים לגמרי), נקראים "בחזקת בשרי", מאכלים אלו, אין לאוכלם עם מאכלים חלביים, אך אין צורך להמתין לאחריהם 6 שעות, אלא די לשטוף את הפה. וכן הוא בהיפוך (כלים חלביים נקיים).

פרווה[עריכה]

מאכל סתמי שאינו לא בשרי ולא חלבי נקרא 'פרווה'[12], סוג זה כולל מאכלים דוגמת לחם, ביצים, פירות וירקות.

חשוב לציין על כל אריזה של מאכל האם הוא חלבי בשרי או פרווה כדי שלא יבאו לידי מכשול.

מבצע כשרות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה

בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.

במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שמות כ"ג, י"ט. שמות ל"ד, כ"ו. ספר דברים י"ד, כ"א
  2. חולין קד ע"א. שם קיג ע"א
  3. או כל דבר אחר שנראה כמו חלב רגיל, כגון חלב סויה.
  4. אבן עזרא שמות כג, יט. וכן רמב"ן על הפסוק. וראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 201
  5. על דרך האיסור להניף ברזל על המזבח, כיון שהברזל מקצר חיי האדם והמזבח מאריך; כן הוא כאן שהבעל חי צריך להמשיך לחיות והאופן שהוא גדל בו (על כל פנים בתחילה) הוא על ידי החלב, לכן אין מבשלים (פעולה הפכית מגידול) על ידי החלב.
  6. שלא לערבב ענינים נפרדים בבריאה.
  7. ביאור הנושא בהרחבה - בלקוטי שיחות חלק כט, פרשת כי תצא
  8. רש"י חולין קה, א ד"ה אסור.
  9. רמב"ם מאכלות אסורות ט, כח.
  10. אגרות קודש, חלק כ אגרת ז'תדש (ושם: "לא שמעתי אם זו הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה").
  11. יש רבנים רבים הטוענים כי הגבינה הצהובה של ימינו, אף שאין זמן הכנתה 6 חודשים, מכל מקום, תהליך הכימי הלוקח שבועיים, זהה לתהליך הביולוגי הנעשה באפן טבעי, ולכן גם עליו צריך לחכות 6 שעות. אמנם הגבינה הנקראת "גבינה אמריקאית" (או "מוצרלה") אף שטעמה דומה, אין צריך לחכות אחריה 6 שעות, כיון שהרכבה הביולוגי אינו זהה (ולכן היא לא יכולה לעמוד זמן רב בלא קירור).
  12. מונח זה הגיע לאידיש מאחת השפות הלטיניות.