הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך נחשון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " דגים " ב־" דגים ")
מ (החלפת טקסט – "קרית" ב־"קריית")
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל.
+
[[קובץ:ברוך נחשון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון נואם בחנוכת [[חברון#בית חב"ד בעיר|בית חב"ד קריית ארבע]] שנבנה לעילוי נשמת נכדתו]]
 
+
נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חסידות חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.
את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.
 
  
 
לאחר סיום שירותו ה[[צה"ל]]י גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.
 
לאחר סיום שירותו ה[[צה"ל]]י גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.
  
בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קרית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]].
+
בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קריית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]].
  
 
בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.
 
בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.
שורה 14: שורה 13:
 
לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.
 
לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.
  
בו' כסלו [[תשל"ט]], 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.
+
בו' כסלו [[תשל"ט]], 15 שנה מה[[יחידות]] הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.
  
 
== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==
 
== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==
שורה 31: שורה 30:
  
 
== ציוריו ==
 
== ציוריו ==
[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, [[דגים]] ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.  
+
[[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]
 +
בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ"ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, [[דגים]] ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.  
  
לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-‏300 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.
+
לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-‏1000 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.
  
 
נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב"ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות ל[[הקב"ה]] על הכל".
 
נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב"ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות ל[[הקב"ה]] על הכל".
 
   
 
   
 
== בנם אברהם ידידיה ==
 
== בנם אברהם ידידיה ==
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קרית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].
+
בחורף [[תשל"ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קריית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. הייתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].
  
[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.
+
[[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]
 +
כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==
 
'''בניו:'''
 
'''בניו:'''
 +
* אברהם ידידיה ע"ה.
 
* הרב יהודה אדם נחשון, [[חברון]].
 
* הרב יהודה אדם נחשון, [[חברון]].
* הרב יוסף שבע אור נחשון, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קרית ארבע]].
+
* הרב יוסף שבע אור נחשון, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קריית ארבע]].
 
* הרב ניסן חסדיאל נחשון, [[שליח]] ב[[אפרת]].
 
* הרב ניסן חסדיאל נחשון, [[שליח]] ב[[אפרת]].
 
* הרב שניאור חברון נחשון, [[רחובות]].
 
* הרב שניאור חברון נחשון, [[רחובות]].
* הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קרית ארבע.
+
* הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קריית ארבע.
 
'''חתניו:'''
 
'''חתניו:'''
* הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקרית ארבע.
+
* הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקריית ארבע.
 
* הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] ב[[רחובות]].
 
* הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] ב[[רחובות]].
 
* הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].
 
* הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].
* הרב עמית חזי, [[צפת]].
+
* הרב עמית חזי, [[קריית ארבע]].
 
* הרב אבשלום מעטוף, רחובות.
 
* הרב אבשלום מעטוף, רחובות.
  
שורה 68: שורה 70:
 
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
*דביר הלוי, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_60.pdf לראות חסידות]''', כתבה על ציוריו של ברוך נחשון ב[[עלון קרוב אליך]], גליון 60 - פרשת בא תשע"ה
 
*דביר הלוי, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_60.pdf לראות חסידות]''', כתבה על ציוריו של ברוך נחשון ב[[עלון קרוב אליך]], גליון 60 - פרשת בא תשע"ה
 
+
*אוריה ג'ורי, '''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf ציור הגאולה העתידה]''', סקירה על הסטודיו של ר' ברוך נחשון בתוך [[גליון 'החייל']] חדר מנחם מוסקבה, פרשת משפטים תשע"ז
 +
*'''[https://col.org.il/news/125941 בחסות ה'קורונה': ר' חיים ברוך הלברשטם איתר הקלטת האבודה]''' {{COL}} {{אודיו}} הקלטה נדירה של הרבי מתערוכת הציורים של נחשון, ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
 +
*'''[https://col.org.il/news/125922 הצייר מחברון ר' ברוך נחשון אצל הרבי: צפו ב'תורת חיים' השבועי]''' {{COL}} {{וידאו}} ד' אב ה'תש"פ 25.07.2020
  
 
{{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}
 
{{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
 
[[קטגוריה:ציירים]]
 
[[קטגוריה:ציירים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]

גרסה מ־05:12, 6 בספטמבר 2020

ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים

ר' ברוך נחשון נולד בט"ו במנחם אב תרצ"ט בעיר חיפה. כיום מתגורר בחברון, היה מהראשונים שפרצו לשם וזכה על מעשה זה לברכות ועידוד מהרבי. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.

תולדות חיים

ברוך נחשון נואם בחנוכת בית חב"ד קריית ארבע שנבנה לעילוי נשמת נכדתו

נחשון החל לצייר עוד בהיותו צעיר בימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע לחסידות חב"ד. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע לישיבת חב"ד בלוד, שם הוקסם מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של ארצות הברית אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.

לאחר סיום שירותו הצה"לי גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.

בשנותיה הראשונות של הישיבה התיכונית פרחי אהרן בקריית שמואל, כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה לחסידות חב"ד.

בשנת תשכ"ה נשא את זוגתו שרה ומיד נסעו אל הרבי. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ליחידות בן שלוש שעות עם הרבי. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן היהודי בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור בניו יורק, ואמר לו: "אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור", וברכו שיזכה בכך.

לאחר שנתיים בשכונת קראון הייטס, חזר לארץ ישראל והתגורר בירושלים. בשנת תשכ"ז, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית בחברון שהייתה ריקה מיהודים מאז מאורעות תרפ"ט, בהם נטבחו יהודי חברון.

בו' כסלו תשל"ט, 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר הרבי הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג בבניין המשרדים הצמוד ל-770 בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה במרכז חב"ד העולמי, ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים חסידים שמחים ורוקדים.

הרבי בתערוכת הציורים של נחשון

ציוריו

ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו

בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי הגאולה הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ושמחה. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב התנ"ך, המדרש, חגים וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, דגים ושושנה כמסמלים את עם ישראל ועוד.

לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-‏1000 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.

נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות בארגנטינה, בברזיל, בקנדה, ובמדינות שונות בארצות הברית. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי "ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של הקב"ה, אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות להקב"ה על הכל".

בנם אברהם ידידיה

בחורף תשל"ה נולד בנו אברהם ידידיה בקריית ארבע. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. הייתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון.

ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה

כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ושמעון פרס, שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: "הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת בארץ ישראל. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.

משפחתו

בניו:

  • אברהם ידידיה ע"ה.
  • הרב יהודה אדם נחשון, חברון.
  • הרב יוסף שבע אור נחשון, שליח ברמת ממרא - קריית ארבע.
  • הרב ניסן חסדיאל נחשון, שליח באפרת.
  • הרב שניאור חברון נחשון, רחובות.
  • הרב יצחק אריאל צמח קודש נחשון, קריית ארבע.

חתניו:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים