עריכת הדף "ברוך בער לייבוביץ'"

{{דמות
|שם=ר' ברוך בער לייבוביץ'
|כינוי=
|תמונה=ברוך בער לייבוביץ.jpg
|תיאור= יושב בחברת תלמידיו
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= פולדובצה
|תאריך פטירה=[[ה' בכסלו]] [[ת"ש]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]] 
|חיבוריו= ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער 
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', (כסלו [[תרכ"ד]] - [[ה' בכסלו]] [[ת"ש]]) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר הספרים סדרת הספרים "ברכת שמואל" וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורנו.
==תולדות חיים==
רבי ברוך בער נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל ברית המילה התקיימה ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו]]{{הערה|או בי"ח כסלו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י"ח בכסלו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסלו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"{{הערה|שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נקרא כ"רבי ברוך דוב".}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]].

בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.

הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ"א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי ל[[וילנה]], וב[[תרפ"ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&pgnum=194 חלק י"א עמ' קס"א].}}.

על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

הוא היה ידוע ברחבי תבל הודות לישיבתו הגדולה בקמניץ{{הערה| שמה הרשמי היה ישיבת כנסת בית יצחק, אך היא מפורסמת יותר בשם "ישיבת קמניץ"}}. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.

כיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]].

בשנת תשע"ה, לאחר חצי שנה של חיפושים, נמצא קברו בביה"ח בקמניץ שבליטא. ביום היארצייט שלו, הוקמה מצבה על קברו, בהשתתפות צאצאיו ובראשם הגרח"ש לייבוביץ ראש ישיבת [[פוניבז']], ונגידים רבים מכל רחבי העולם.

== הקשר לחב"ד==
הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו"ר הריי"צ, ובעת בואו שכב אדמו"ר הריי"צ לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערה|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה ר' ברוך בער בעיר נעוול, והתפלל במשך תקופה בבית הכנבת החב"די בעיר. בשל כך, הוא אף החל לחגור "[[גארטל]]" בעת התפילות, כמנהג חסידים{{הערה|מפי נינו, ר' [[אליעזר ליכטשטיין]]}}.

מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיוון]] [[תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרצ"ב]] נפגש עמו הרבי{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו"ר הריי"צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא הרבי לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי ב[[שליחות]], לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר". 

באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בוא אליי לישיבתי, ואעשך לגדול הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]"{{הערה|1=תקליטור 'שנים ראשונות' 1. מובא גם [http://www.jem.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/kfarearly.pdf כאן]}}.

לפי גרסא אחרת{{הערה|מפי ר' משה חיים ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל ידידו רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. באותה עת בא הרבי בשליחות מחותנו אדמו"ר הריי"צ, כדי להחתים את רבי חיים עוזר על כרוז מסוים שיצא באותה עת. הרבי המתין בחוץ, ובאותה עת התפלפלו תלמידיו של רבי ברוך בער בחוץ, אך הרבי לא התערב בנידון. לבסוף כאשר נכנס הרבי אל החדר בו שהו רבי חיים עוזר ורבי ברוך בער, שאלו הם את הרבי לסיבת בואו, וכן שאלוהו על תוכן השיחה בחוץ. הרבי הסביר את סיבת בואו, וחזר על כל המשא ומתן התלמודי שנאמר בחוץ ואת הקושיות הרבות, ותירץ אותם אחת לאחת בגאונות מפליאה. רבי ברוך בער התפעל מאוד מדברי התורה של הרבי ובמיחד מהעמקות "טיפקייט" של התירוצים, וביקש מהרבי שיסע עימו ללמוד בישיבתו ושם מבטיחו שיעשהו ל"גדול בישראל", ומשהתברר לו כי הדבר בלתי אפשרי פרץ בבכי מר.

נינו של הרב לייבוביץ הוא חסיד חב"ד - הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] מירושלים.

==הנצחת זכרו על ידי רבותינו==
כאשר בשנת [[תש"ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&pgnum=143 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו"ר הריי"צ את רבי ברוך בער בתואר "ידידי", ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. אדמו"ר הריי"צ אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה ג' כסלו תש"ב, ברוקלין. אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!

במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב, יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה
וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי
נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי
להרבנים המנהלים ולהתלמידים יחיו שיצליחו בעבודתם הקדושה
ויגדיל תורה ויאדיר.}}

בשנת [[תש"ד]], שלח שוב אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה{{הערה|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=109&hilite= חל' ח' עמ' ע"א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה "בעל מידות נעימות". באותו מכתב מברכם אדמו"ר הריי"צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו"מידותיו הכי תרומיות", ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב "גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם".

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה ג' כסלו תש"ד [[ברוקלין]]. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!
במענה על כרטיס ההזמנה לקחת חלק בהזכרת ידידי הגאון האדיר בעל מדות נעימות כבוד שם תפארתו מוה"ר ברוך דובער ביום היאר צייט, הנני משתתף עם מוקירי שמו וזכרו, והנני מברכם כי יהיה נועם ה' עליהם ללכת בעקבי תורתו ונועם מידותיו הכי תרומיות, וזכותו יגן עליהם ועל כל מחבבי גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם זי"ע.}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:לייבוביץ' ברוך בער}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]