בעל תשובה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעל תשובה הינו תואר ליהודי שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור תורה ומצוות. בחסידות חב"ד ישנם מאות ואלפים של חסידים כאלה שחזרו בתשובה לאחר שנפגשו עם הרבי או עם חסידיו.

ברחבי ארץ הקודש ובעולם כולו קיימים ישיבות לאותם תמימים, בהם לומדים הבחורים לימודים הלכתיים בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות וגמרא. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.

בתורת חסידות חב"ד מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.

בתורת החסידות

אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב אדמו"ר האמצעי[1]:

האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחי' רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק ולא בבחינת רצון לבד ועל כן נקרא מאדך בלי גבול שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכהאי גוונא, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת אור חוזר אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.

מדריגה זו, היא ע"י בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאד מאד מאור פני מלך חיים. כי ע"י עונותיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו לה' באה מעומקא דלבא ביותר, כמו רבי אלעזר בן דורדייא שיצאה נשמתו בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל[2]

תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחי' הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.

בזהר נאמר כי המשיח בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.

הערות שוליים

  1. שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.
  2. והיינו מה שכתוב בזהר דבעלי תשובה משכי ליה לקב"ה בחילא יתיר, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.