בנימין רבינוביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בנימין רבינוביץ (מכונה בנימין קלֶצקֶר), היה מחסידי העיר שקלוב, משכיל עצום וגאון בחסידות, מגדולי חסידיו ומקושריו של אדמו"ר הזקן ובעיקר אדמו"ר האמצעי[1] ואדמו"ר הצמח צדק. לפרנסתו עסק במסחר בעצים ובעורות והיה עשיר מופלג.

כונה קלעצקער על שם מקום מוצאו בקלצק ויש אומרים על שם עיסוקו במסחר עצים (קלעצער באידיש).

תולדות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי סיפר על גודל מעלתו, למרות עיסוקו במסחר. פעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לסיום הרשימה, רשם: "סך הכל - אין עוד מלבדו".

בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן[2], סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.

מסופר עליו[3], שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!

אודות כח ההתעמקות שלו מסופר[4], שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדח בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של יראת שמים - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.

נפטר כ"ג סיון תקצ"ח[5].

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רשימת היומן עמוד רמד.
  2. יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור[דרוש מקור] ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא
  3. ספר השיחות - תורת שלום ע' 6
  4. רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד
  5. הרב ע' תשיט.
  6. בנה של הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן).
  7. עבד אברהם אנכי עמוד 35.