פתיחת התפריט הראשי
בית שמש
בית שמש תניא.jpg
שליח הרבי שליט"א מלך המשיח הרב ויינר והרב רפאל צבי הרטמן מעניקים לראש העיר מהדורת תניא שהודפסה בעיר
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב אליעזר ויינר והרב משה ריבקין
רב הקהילה הרב אסף אנגלמן הרב משה קורנוויץ, הרב מיכאל שלמה אבישיד, הרב שרגא נתן דהן, הרב לוי יצחק ביסברג, הרב חיים אליהו גלוכובסקי, הרב מנחם מענדל ויינר
משפיע הקהילה הרב רפאל צבי הרטמן,
מוסדות גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבות תומכי תמימים, כוללים ומרכזי תורה וחסד
שלוחים מרכזיים הרב אליעזר ויינר
מספר שלוחים כ-45
מספר בתי חב"ד 15
מספר משפחות בקהילה 320
ראו גם
אישים בבית שמש
מוסדות וארגונים בבית שמש
תהלוכת ל"ג בעומר בעיר בהשתתפות אלפי ילדים

בית שמש היא עיר במרכז ארץ ישראל, מיקומה הוא בין תל אביב לירושלים, בין שפלת החוף להרי ירושלים.

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז כסלו תשי"א נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג תמוז תנש"א הוכרזה כעיר, כיום העיר מונה כ-145,000 תושבים ושטחה הוא כ-42,000 דונם.

בעיר פועלת קהילת חב"ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.

אוכלוסייה

העיר מוגדרת כעיר מעורבת וכ-45% מיושבי העיר הם חרדים, כ-40% לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה בנוסף לכ-15% דתיים לאומיים. בשנת תשע"ד אף לקראת נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. במהלך תקופת כהונתו של ר' משה אבוטבול האשימו אותו בהזנחת האזוריים הצפוניים של העיר ובבחירות תשע"ד אף התקיימו בחירות חוזרות ונשקלה אפשרות לחלוקתה של בית שמש בין השכונות הצפוניות - בהם רוב התושבים הם אינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. עם זאת, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב"ד המקומית. בבחירות תשע"ט שוב התמודד, אך הפסיד למתמודדת הדתייה-לאומית גב' עליזה בלוך שמצויה בקשרים טובים עם קהילת חב"ד המקומית.

במקרא ובחסידות

העיר בית שמש מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים, והיא נפלה בחלוקת הארץ בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו[1], וניתנה ללווים[2].

למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.

העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את ארון הברית שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש[3].

העיר מוזכרת בתנ"ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי[4].

בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מביטול היש לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של ביטול במציאות.

וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר[5].

ראשי העיר אצל הרבי שליט"א מלך המשיח

בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, ביום ראשון ה' מנחם אב תשמ"ט בעת חלוקת הדולרים, לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את יד קודשו, ראש העיר נישק אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח: "בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה"[6], והרבי שליט"א מלך המשיח העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.

בתי חב"ד בעיר

בשנת תשמ"ח התיישב במקום שליח הרבי, הרב אליעזר ויינר, שהיה לחסיד חב"ד הראשון בעיר. בשנת תשמ"ט הגיע לעיר הרב משה ריבקין והצטרף לפעילי בית חב"ד.

כיום יש בעיר כ-15 בתי חב"ד:

  • בית חב"ד באזור תעשיה - הרב משה ריבקין
  • בית חב"ד רמת בית שמש א' - הרב אהרן שמידט
  • בית חב"ד בית שמש הותיקה - הרב מנחם מענדל ויינר
  • בית חב"ד שכונת בר אילן - הרב דובער דהן
  • בית חב"ד שער העיר - הרב מנחם ריבקין
  • בית חב"ד יפה נוף - הרב שלום מישולובין
  • בית חב"ד שכונת המשקפיים - הרב עמוס הלוי אזיזוף
  • בית חב"ד לב העיר - הרב מנחם מענדל ליפש
  • בית חב"ד רמת בית שמש ג' הרב בנימין מנדלסון
  • בית חב"ד רמת בית שמש ג'1 - הרב קובלקין והרב בייזר
  • פעיל קהילת חב"ד רמת בית שמש ג'2 - הרב שרון שלום איבגי
  • בית חב"ד חפציבה - הרב יעקב יהודה שוורץ
  • בית חב"ד רמה ד'1 - הרב מנחם ידגר
  • בית חב"ד רמה ד'2 - הרב יחיאל יהודה קופצ'יק
  • בית חב"ד רמה ד'3 - הרב יוסף יצחק רבינוביץ
  • בית חב"ד רמה ד'4 - הרב יעקב דוברבסקי
  • בית חב"ד רמה ה' - נווה שמיר - הרב יוסף יצחק גינדי
  • שכונת רמת נריה - הרב מ"מ מקלר

קהילת חב"ד בעיר

עד לשנת תשנ"ט פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב"ד לגילאי הגן והיסודי.

עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב"ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת תשע"ח ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים תש"פ, הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.

נכון לשנת תשע"ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:

נציגי חב"ד בעירייה

 
המשפיע הרב זלמן גופין, מנהל בית חב"ד בית שמש הרב אליעזר ויינר עם מועמד דגל התורה, הרב שמואל גרינברג וחברי שלומי אמונים

כתוצאה מקשיים בקבלת מבנים ותקציבים, חסידי חב"ד בבית שמש תומכים בבחירת נציגי חב"ד לעירייה. נציג חב"ד בעירייה: הרב ישראל מנדלסון

בבחירות תשפ"ד קהילות חב"ד בבית שמש נאבקו בשני כיוונים: יש מחסידי חב"ד התומכים בחבר העירייה החב"די ר' ישראל מנדלסון המתמודד מטעם רשימת הציונות הדתית, ובראש העיר המכהנת עליזה בלוך מהציונות הדתית. יש מחסידי חב"ד ובהם הרב אליעזר ויינר מנהל בית חב"ד בית שמש, ובתמיכת אנשי "מעייני" בהסכמת המשפיע הרב זלמן גופין, התומכים בשלומי אמונים בראשות הרב שמעון גולדברג ובמועמד לראש העיר הרב שמואל גרינברג מדגל התורה.

מוסדות חב"ד בעיר

מוסדות חב"ד שפעלו בעיר

ועד הקהילה

בעבר פעל בעיר ועד קהילה שתפקידו היה ליצג, לתאם ולאחד את כל אנ"ש המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב אליעזר ויינר, הרב יניב כהן, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, והרב שרגא נתן דהן.

בטאון המאור

החל מחודש אדר תשפ"ב, קהילת חב"ד החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ"ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.

שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יהושע טו,י.
  2. יהושע כא, טז.
  3. שמואל א ו, יב-יד.
  4. מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.
  5. אור התורה - סידור, עמוד יא.
  6. משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.
  7. קדמה לכך ישיבה קטנה שהוקמה על ידי הרב סגל והרב זאב רייניץ, ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע"ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.
  8. בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.