הבדלים בין גרסאות בדף "בית רבקה כפר חב"ד"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות" ב־"קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד") |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | {{מקורות|יחס מהרבי}} |
| − | [[ | + | [[קובץ:Beis rivka kfar chabad.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל המוסד]] |
| + | [[קובץ:מכללת בית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכללת בית רבקה בכפר חב"ד]] | ||
מכללת '''בית רבקה''' נוסדה בשנת [[תשי"ז]], המכללה ממוקמת ב[[כפר חב"ד ב']] ועוסקת בהכשרת עובדי הוראה. | מכללת '''בית רבקה''' נוסדה בשנת [[תשי"ז]], המכללה ממוקמת ב[[כפר חב"ד ב']] ועוסקת בהכשרת עובדי הוראה. | ||
==יסוד בית רבקה== | ==יסוד בית רבקה== | ||
| − | "למה לא ייסדו הורי התלמידות סמינר לבנות, והלא הוא אחד מהם..." - כך כתב הרבי בשאלה ובתביעה, בקיץ תשט"ז, | + | "למה לא ייסדו הורי התלמידות סמינר לבנות, והלא הוא אחד מהם..." - כך כתב הרבי בשאלה ובתביעה, בקיץ תשט"ז, לרב [[משה צבי סגל]], תושב כפר-חב"ד באותם ימים, שבנותיו, כמו עוד בנות תושבות הכפר, סיימו את לימודיהן בבית-הספר היסודי. |
התגייסו אפוא עסקני אנ"ש באותם ימים, הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז |פינחס (פיניע) אלטהויז]] ורעייתו, מרת ג' גינזבורג ומרת ח' זלמנוב, הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[רפאל נחמן הכהן]] - והחליטו על הקמת הסמינר. | התגייסו אפוא עסקני אנ"ש באותם ימים, הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז |פינחס (פיניע) אלטהויז]] ורעייתו, מרת ג' גינזבורג ומרת ח' זלמנוב, הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[רפאל נחמן הכהן]] - והחליטו על הקמת הסמינר. | ||
| − | + | 70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב' נתנה כל משפחה מ-70 המשפחות 3 דונם בהוראת הרבי (למעט 2 משפחות שלא נתנו באומרם "הרבי אמר לתת אך לא בחינם") ובזה היווה השטח את הקרקע של כפר חב"ד ב'. | |
| − | + | בהמלצת המרא דאתרא, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], נתמנה הרב [[משה צבי סגל]] למנהל הסמינר החדש. | |
| + | |||
| + | ב[[כ"ז סיוון]] [[תשי"ח]] העביר הרב [[משה צבי סגל|משה סגל]] את ניהול המוסד לידי הרב [[לייב זלמנוב]]. הרבי עודד והדריך, התערב בפרטים ותבע שהמוסד יהיה לשם ולתהילה ולתפארת. | ||
כמה שנים אחר-כך כשהמוסד עבר קשיים ותהפוכות וכמעט שנסגר, כתב הרבי שבמצב ירוד זה של המוסד אין טעם לקיומו אלא אם כן יימצא אברך בעל מרץ שיהיה מוכן לקחת על עצמו את עול ניהול המוסד ופיתוחו. והניהול הועבר על ידי עסקני חב"ד לידי הרב [[שמואל חפר]]. הוא נכנס לעבודה בשלבים, עד שכעבור זמן-מה הועמד בראשו. | כמה שנים אחר-כך כשהמוסד עבר קשיים ותהפוכות וכמעט שנסגר, כתב הרבי שבמצב ירוד זה של המוסד אין טעם לקיומו אלא אם כן יימצא אברך בעל מרץ שיהיה מוכן לקחת על עצמו את עול ניהול המוסד ופיתוחו. והניהול הועבר על ידי עסקני חב"ד לידי הרב [[שמואל חפר]]. הוא נכנס לעבודה בשלבים, עד שכעבור זמן-מה הועמד בראשו. | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב"ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות. | ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב"ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות. | ||
| − | תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ"ך, מתמטיקה, מחשבים, | + | תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ"ך, מתמטיקה, מחשבים, מוזיקה, מורה כוללת, חינוך מיוחד, חינוך יצירתי, תקשורת, מדעים, גננת כוללת ואנגלית. התלמידה יכולה לבחור בחוגים הנ"ל בהתייעצות עם ראשי החוגים ובהתאם למסלול בו לומדת. |
במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד. | במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד. | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
למכללה כיתות גם ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] בהן מתקיימים לימודי תושב"ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות ל[[כפר חב"ד]] ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים. | למכללה כיתות גם ב[[ירושלים]] וב[[צפת]] בהן מתקיימים לימודי תושב"ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות ל[[כפר חב"ד]] ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים. | ||
| − | במשך שנות קיומה הכשירה המכללה | + | במשך שנות קיומה הכשירה המכללה אלפי מורות וגננות, המחנכות את ילדי ישראל בארץ ישראל ובעולם כולו. |
| + | |||
| + | ==צוות המוסד== | ||
| + | * הרב [[משה חפר]] - מנהל המכללה | ||
| + | *מרת [[שרה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.rivka.org.il/revaha.asp אתר מכללת בית רבקה] | *[http://www.rivka.org.il/revaha.asp אתר מכללת בית רבקה] | ||
| + | *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb670f51d4b4_1605791989.pdf בא"ר - באהלי רבקה: במה לעיונים תורניים ולחידושים]''', חלק א' | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:כפר חב"ד ב']] |
[[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות|כ]] | [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות|כ]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:50, 19 בפברואר 2024
מכללת בית רבקה נוסדה בשנת תשי"ז, המכללה ממוקמת בכפר חב"ד ב' ועוסקת בהכשרת עובדי הוראה.
תוכן עניינים
יסוד בית רבקה[עריכה]
"למה לא ייסדו הורי התלמידות סמינר לבנות, והלא הוא אחד מהם..." - כך כתב הרבי בשאלה ובתביעה, בקיץ תשט"ז, לרב משה צבי סגל, תושב כפר-חב"ד באותם ימים, שבנותיו, כמו עוד בנות תושבות הכפר, סיימו את לימודיהן בבית-הספר היסודי.
התגייסו אפוא עסקני אנ"ש באותם ימים, הרב פינחס (פיניע) אלטהויז ורעייתו, מרת ג' גינזבורג ומרת ח' זלמנוב, הרב שמריהו גוראריה, הרב רפאל נחמן הכהן - והחליטו על הקמת הסמינר.
70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב' נתנה כל משפחה מ-70 המשפחות 3 דונם בהוראת הרבי (למעט 2 משפחות שלא נתנו באומרם "הרבי אמר לתת אך לא בחינם") ובזה היווה השטח את הקרקע של כפר חב"ד ב'.
בהמלצת המרא דאתרא, הרב שניאור זלמן גרליק, נתמנה הרב משה צבי סגל למנהל הסמינר החדש.
בכ"ז סיוון תשי"ח העביר הרב משה סגל את ניהול המוסד לידי הרב לייב זלמנוב. הרבי עודד והדריך, התערב בפרטים ותבע שהמוסד יהיה לשם ולתהילה ולתפארת. כמה שנים אחר-כך כשהמוסד עבר קשיים ותהפוכות וכמעט שנסגר, כתב הרבי שבמצב ירוד זה של המוסד אין טעם לקיומו אלא אם כן יימצא אברך בעל מרץ שיהיה מוכן לקחת על עצמו את עול ניהול המוסד ופיתוחו. והניהול הועבר על ידי עסקני חב"ד לידי הרב שמואל חפר. הוא נכנס לעבודה בשלבים, עד שכעבור זמן-מה הועמד בראשו.
על המוסד עברו גלגולי ההתפתחות של מערכת החינוך, תחילתו כמדרשה למורות, אחר כך כסמינר דו-שנתי, ועתה כמכללה להכשרת עובדי הוראה, הזכאית להעניק דרגת שכר אקוויולנטית לתואר ראשון ושני (.B.A אקוויולנט.M.A אקוויולנט). כשבכל צעד וצעד הרבי מתווה את הדרך ומורה כיצד לנהוג
קווי ההתמחות[עריכה]
ההתמחות הראשית במכללה היא בלימודי תושב"ע: משנה, אגדה, הלכה וחסידות. לימודים אלו מהווים בסיס איתן לגיבוש אישיות התלמידה לקראת יציאתה להוראה. מסגרת לימודים זו כוללת הרצאות, סדנאות וכן לימודים אקסטנסיביים במסגרת של למידה עצמית, בשילוב מבחני בקיאות.
תחומי ההתמחויות האחרים הם: תנ"ך, מתמטיקה, מחשבים, מוזיקה, מורה כוללת, חינוך מיוחד, חינוך יצירתי, תקשורת, מדעים, גננת כוללת ואנגלית. התלמידה יכולה לבחור בחוגים הנ"ל בהתייעצות עם ראשי החוגים ובהתאם למסלול בו לומדת.
במכללה ארבעה מסלולי לימודים: גיל רך, יסוד, חטיבת ביניים ומסלול בין-מסלולי לחינוך מיוחד.
למכללה כיתות גם בירושלים ובצפת בהן מתקיימים לימודי תושב"ע, חינוך ולימודי התנסות, התלמידות מירושלים ומצפת באות לכפר חב"ד ללימודי התמחויות נוספות ולקורסים מיוחדים נוספים.
במשך שנות קיומה הכשירה המכללה אלפי מורות וגננות, המחנכות את ילדי ישראל בארץ ישראל ובעולם כולו.
צוות המוסד[עריכה]
- הרב משה חפר - מנהל המכללה
- מרת שרה זילברשטרום, מנהלת חינוכית
