בית מנחם (כפר חב"ד)

המונח "בית מנחם" מפנה לכאן. לערך העוסק במרכז חב"ד באנטוורפן, ראו בית מנחם אנטוורפן.

חזית בית הכנסת עם הכיתוב 'הנה זה המלך המשיח בא'

התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו

התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, בתש"ע

הקפות שניות בבית הכנסת 'בית מנחם'

בית הכנסת 'בית מנחם' הינו בית הכנסת המרכזי והגדול ביותר בכפר חב"ד, המשמש את רוב התושבים, ומשמש מרכז עיקרי לפעילויות הנעשות בתחומו.

הבנין הוקם על ידי וועד כפר חב"ד, ועל הבניה והתוכניות פיקח הרב זושא ריבקין. בית כנסת זה הינו המוסד הראשון שקיבל את אישור הרבי להיקרא על שמו.

בנייתו של בית הכנסת

היישוב החב"די בכפר חב"ד הוקם בשנת תש"ט על ידי חסידי חב"ד שברחו מרוסיה והתיישבו בכפר בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ. בשנות הלמ"דים, התרחב היישוב החב"די, ובית הכנסת הישן נעשה צפוף, ולא הצליח להכיל את תושבי הכפר שהגיעו להתפלל מידי שבת.

לאחר שנפלה ההחלטה להקים בית כנסת נוסף, הוטלה המשימה על העסקן ר' זושא ריבקין, שישב עם מהנדס לתכנן את בית הכנסת, ולאחר מכן נסע עם התוכניות המוכנות למסור אותם לרבי לשאול לדעתו ולבקש את ברכתו. כשהגיע לניו יורק, נכנס ר' זושא ליחידות בחדרו של הרבי, והרבי האיץ בו לזרז את תהליך הבניה, והוסיף מספר תיקונים על שרטוט התוכניות.

כדי לעודד את אנ"ש לתרום לבניית בית הכנסת, ביקש ר' זושא את אישורו של הרבי לקרוא לבית הכנסת על שמו של הרבי, וקיבל את הסכמתו. דבר זה היה ייחודי מאוד, מכיון שהיה זה הבנין הראשון שקיבל את אישורו המפורש של הרבי להיקרא על שמו.

לאחר סיום בניית השלד החיצוני של הבניין, ביקשו המארגנים לצפות אותו בשיש מפואר, דבר שגרם לרבי נחת רוח רב.

בניית בית הכנסת המפואר הושלמה לקראת י"א ניסן תשל"ח, והחסידים ביקשו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבנין. הרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב, וחסידים רבים מתושבי כפר חב"ד הוחתמו על טופס מיוחד בו הם מבקשים מהרבי לכבד את המעמד ולהגיע להשתתף בחגיגה המיוחדת.

את ההזמנה הגיש לרבי הרב זושא ריבקין, והרבי נתן לו כהשתתפות 1,800$ בשטרות בודדים, כדי לחלק לכל אחד שחתם על ההזמנה. הרבי הורה שהשטרות יחולקו רק למי שכבר חתם בפועל לפני כן על ההזמנה, ולא למי שיצטרף מכאן ואילך, והוסיף לברך: "שהקדוש ברוך הוא ייתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".

למרות שהרבי לא הגיע להשתתף בגופו בחגיגות, הרבי דיבר בהתוועדות שנערכה בי"א ניסן של אותה שנה על החגיגות שמתקיימות בארץ הקודש, ובכך הביע את השתתפותו בשמחה הגדולה של השלמת הבניה.

הכנסת ספר תורה

בשנת תשמ"א כתבו חסידי חב"ד בארץ ספר תורה מיוחד לזכות הרבי והרבנית. חסידי חב"ד ניסו שוב להזמין את הרבי, אך גם הפעם הרבי לא נסע לארץ להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לכבודו, אלא ערך התוועדות מיוחדת, שהיתה כעין השתתפות בשמחה הגדולה.

הספר תורה הוכנס לבית הכנסת בית מנחם, ובחגיגה השתתפו רבים מחסידי חב"ד ברחבי הארץ.

מיקום בית הכנסת

בית הכנסת ממוקם במרכז העצבים של הכפר, ליד ישיבת תומכי תמימים המרכזית, בית שז"ר, תחנת הרכבת המקומית, אולם החתונות, וחנות המכולת המרכזית של כפר חב"ד.

מיקומו המרכזי של בית הכנסת, תרם לכך שהוא יירש את מקומו של בית הכנסת הוותיק בכפר ('המרכזי' בעגה החב"דית), והוא הפך תוך מספר שנים לבית הכנסת המרכזי והעיקרי של התושבים, עם מספר המתפללים הגדול ביותר, ומרכז ההווי החב"די של חב"ד בארץ.

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת מתפרש לגובה שתי קומות מעל פני הקרקע, וקומת מרתף אחת, כשקומת הקרקע משמשת לעזרת גברים, והקומה השניה כעזרת נשים.

מלבד האולם המרכזי בבית הכנסת המשמש לתפילות, לכינוסים, ולהתוועדויות מרכזיות, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבחון קטן לשירות המתפללים, וחדרי תפילה נוספים.

חדר שני

כפי שהונהג על ידי אדמו"ר הזקן, בתי הכנסת של חסידי חב"ד מתייחדים בכך שלצד חדרי התפילה העיקריים המשמשים את המנינים הגדולים, ישנם בבתי הכנסת גם חדרים קטנים יותר הקרויים בשם 'חדר שני', ומיועדים למתפללים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר להתעמק במילות התפילה ולשקוע בלימוד מבלי שהתפילות של המנינים הגדולים יפריעו להם.

בית הכנסת 'בית מנחם' מתייחד בכך שבו הוקמו שני חדרים קטנים, המשמשים לתפילה מתונה וללימוד עצמי במשך כל שעות היום והלילה. החדרים ממוקמים בחזית בית הכנסת, אחד מצדה הימני של הכניסה, ואחד מצידה השמאלי.

קומת המרתף

בקומה התחתונה של בית הכנסת מתחת לפני הקרקע, ממוקם מקווה טהרה המשרת את המתפללים, וכן אולם נוסף לפעילויות מיוחדות.

מרכז העצבים של חב"ד

מיקומו של בית הכנסת וגודלו, איפשרו לבית הכנסת להפוך למרכז הלא רישמי של החיים החסידיים בכפר חב"ד, ומאז הקמתו נוסדו בו עשרות שיעורים מסביב לשעון במגוון תחומים, והתקיימו בו כינוסים והתוועדויות ארציות של חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ.

עד לשנת תשס"ד היו מתקיימו בבית הכנסת עצמו חתונות רבות של חסידי חב"ד, אך בעקבות הגידול במשפחות חב"ד שרצו לערוך את החתונות בבית הכנסת, נהפך הדבר למטרד עבור מתפללי בית הכנסת, והדבר נפסק על ידי הקמת אולם אירועים מפואר צמוד לבית הכנסת, כשהחופות ממשיכות להערך בחצר בית הכנסת, ומשתתפי החתונה נכנסים למקום להתפלל.

מידי שנה מתקיימים במקום אירועים מרכזיים רבים של חסידי חב"ד ברחבי הארץ:

• הקפות שניות - האירוע מתקיים מידי שנה בשנה במוצאי שמחת תורה, בהשתתפות אישי ציבור ואורחים מכל רחבי הארץ, שמגיעים להשתתף בשמחה הגדולה שנערכת באולם בית הכנסת עם שירה וריקודים.
• התוועדות י"ט כסלו המרכזית - בארגון וועד כפר חב"ד.
• כינוסי התעוררות - כינוסים המאורגנים על ידי מטה משיח בארץ הקודש
• התוועדות ג' תמוז הארצית - בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מלבד כינוסים אלו, מתקיימים באולם בית הכנסת אירועים עונתיים לילדי כפר חב"ד, בהשתתפות אלפי ילדים.

אירועים חשובים שהתקיימו בו במהלך השנים

ביטול ארגון הגג

בשנת תש"נ ניסה חבר הכנסת לשעבר שמעון פרס ליצור מגעים ושיתוף פעולה עם חברי הכנסת הדתיים, במטרה להפיל את ראש הממשלה המכהן יצחק שמיר ולכונן ממשלת שמאל. בעקבות אינטרסים שונים הצליח שמעון פרס לסחוב אליו כמה מראשי עסקני חב"ד בארץ, ולשכנע אותם לתמוך במהלך הפוליטי שלו.

לאחר התפוצצות הפרשה שכונתה לימים בשם התרגיל המסריח, הורה הרבי להדיח את מנהלי ארגון הגג למוסדות חב"ד ששיתף עמו פעולה, ובכנס מיוחד שהתקיים בבית הכנסת 'בית מנחם', הוקיעו רבני חב"ד את השותפים למהלך, וביטלו את ארגון הגג בצורה רשמית.

כינוס עקשנים בהול

ביום חמישי בערב, אור לכ"ח ניסן תשנ"א חזר הרבי מהאוהל של אדמו"ר הריי"צ ונשא בפני החסידים שיחה מיוחדת בה הטיל את האחריות להבאת הגאולה על כל אחד ואחד מחסידי חב"ד. החסידים נלחצו מאוד מדבריו של הרבי, ובמוצאי שבת התקיים כינוס חירום בהול בהשתתפות חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, שהגיעו לטכס עצה כיצד להבין את דברי הרבי ומה יש לפעול בעקבותיהם.

אחד מהפעולות הראשונות עליהם הוחלט באסיפה זו, היה החתמת רבנים על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח. ההצעה הועלתה על ידי הרב שמואל פרומר, התקבלה על ידי רבני חב"ד שנכחו במקום, ונוסחה על ידי רבה של כפר חב"ד, הרב מרדכי שמואל אשכנזי.

תפקידים בבית הכנסת

משפיע בית הכנסת

• הרב זאב וולף קסלמן.

גבאי בית הכנסת

• הרב זושא ריבקין (ז"ל).
• הרב יצחק גרינוולד.

ראו גם

• בית מנחם אנטוורפן

קישורים חיצוניים

• סיפור בנייתו של בית הכנסת, שבועון בית משיח גליון 827, עמוד 27 ואילך.