הבדלים בין גרסאות בדף "בית המקדש השלישי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
 
[[קובץ:תרשים בית המקדש השלישי.png|םשמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השלישי]]
'''בית המקדש השלישי''', הוא [[בית המקדש]] אשר יבנה ב[[ימות המשיח]]. בית זה דומה בדוגמתו לבתים הראשונים אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה ל[[יחזקאל]]. בית זה יהיה ניצחי.
+
'''בית המקדש השלישי''' הוא [[בית המקדש]] שיבנה ב[[ימות המשיח]]. בית זה דומה בדוגמתו לבתי המקדש הקודמים, [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה ל[[יחזקאל]]. בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי.
  
 
==בנייתו==
 
==בנייתו==
בנוגע למי יבנהו נכתבו שתי דעות, במדרשים נאמר שבית המקדש השלישי יבנה על ידי הקב"ה, (בשונה מבתי מקדש הקודמים הראשון והשני, שנבנו על ידי עם ישראל עצמו), כמו שנאמר בפסוקים "מקדש ה' כוננו ידיך", פסוק זה נאמר על בנית הבית השלישי, כן את הפסוק "במעשה ידיך ארנן" פירשו על הבית השלישי. גם דעת [[רש"י]] ותוס' במסכת סוכה שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא מן השמים.
+
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:
  
לעומת זאת בגמרא ירושלמי ובמדרשים נוספים נאמר על הפסוק עורי צפון ובואי תימן, אלו הגלויות או מלך המשיח, הנתונים בצפון -גלות בבל, יבואו ויבנו את בית המקדש הנתון בתימן - כלומר בדרום, כלומר שהבניה תהיה על ידי אדם.
+
לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו{{הערה|כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".}}, ובלשון [[רש"י]]{{הערה|ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.}}: {{ציטוטון|מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך}}. מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם{{הערה|זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.}}.
  
להלכה פסק הרמב"ם, "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה מקדש במקומו", כלומר שבנית ביהמ"ק תהיה על ידי מלך המשיח.
+
לדעה שניה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי [[עם ישראל]] בהנהגת [[מלך המשיח]]{{הערה|ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.}}. כדעה זו פסק להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|שם=רמבם}}.
  
אדמו"ר שליט"א כותב מספר אפשריות שחלק מהמקדש יבנה על ידי אדם וחלקו יבנה מהשמים ובכך מתווך בין הדעות הנ"ל{{הערה|1=כששאלו את הר' [[מרדכי אליהו]] מי יבנהו, ציין לדברי הרבי; והוסיף שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר... ([http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתב מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון]). ובצורה דומה התבטא בעת ה[[יחידות]] עם הרבי בו' מרחשון תשנ"ב.}}.
+
[[הרבי]] התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות{{הערה|1=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=127&hilite= חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט].}}:
  
בנוסף מציין הרבי, שכאשר ביאת משיח תתרחש באופן בו "זכו" בני ישראל ועבודתם הושלמה בהצלחה, לכל הדעות יירד המקדש מן השמיים. בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, וללא ספק יירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}.
+
*על פי דברי חז"ל{{הערה|במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.}} על הפסוק{{הערה|איכה ב, ט.}} "טבעו בארץ שעריה", שבזמן [[חורבן בית המקדש|החורבן]] טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה{{הערה|ראה בבא בתרא נג, ב.}} כ[[קניין]] המועיל לזכות בבית כולו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=106&hilite= לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61].}}.
 +
*על פי דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, א.}} בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר ו[[נס|ניסי]] - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=93&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=218&hilite= חלק כ"ז, ע' 204].}}.  
 +
:בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, [[תשמ"ח]] (השלמות, בלתי מוגה).}}.
 +
*על פי דברי הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.}} שבנבואת [[יחזקאל]] על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים{{הערה|שם=לקוש|1=לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=35&hilite= פתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]).}}.
 +
*המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה{{הערה|שם=לקוש}}.
  
בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - כלומר ב[[770]] ורק לאחר מכן יעבור לירושלים (כמובן באופן ניסי).
+
כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי [[פנימיות התורה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=193&hilite=לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 185].}}.
 +
 
 +
הרב [[מרדכי אליהו]], בשיחתו עם הרבי{{הערה|1=ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה ב[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99 מכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון].}}, העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...
 +
 
 +
בקונטרס [[בית רבינו שבבבל]] כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - [[770]], ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.
  
 
==זמן בנייתו==
 
==זמן בנייתו==
בגמ' נאמר שבית המקדש נבנה כהכנה למלכות דוד כלומר לפני שמגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק: "אחר ישובו בני ישראל" כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את דוד מלכם".
+
===ביחס לביאת המשיח===
 +
בגמרא{{הערה|שם=מגילה|מגילה יז, סע"ב.}} נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע [[מלך המשיח]]. כך דרשו בגמרא את הפסוק{{הערה|הושע ג, ה.}}: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".
 +
 
 +
לאידך, פסק להלכה [[הרמב"ם]], שמלך המשיח יבנה את בית המקדש{{הערה|שם=רמבם}}, כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.
  
אך לאידך נאמר שבית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.
+
ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]] של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}}, מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על [[משיח ודאי|התגלותו הסופית והמושלמת]], שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא '''דוד'''"{{הערה|שם=מגילה}}, והכוונה על התגלותו המושלמת.
  
להלכה פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"א הלכה ד'): "וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד 1) הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּמִצְוֹת כְּדָוִד אָבִיו. כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. 2) וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. 3) וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ה'. הֲרֵי זֶה "בְּחֶזְקַת" שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. 4) אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ 5) וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.", מסדר דבריו של [[הרמב"ם]] (שגם הסדר בדבריו נכתב בדיוק רב), מוכח שקודם תחזור מלכות דוד, ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש.
+
===ביחס לקיבוץ גלויות===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[קיבוץ גלויות#זמנו|קיבוץ גלויות]]}}
 +
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני [[קיבוץ גלויות]], ויש אומרים שלאחריו.
  
==זמן בניתו ביחס לקיבוץ גלויות==
+
לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
במדרש ילקוט שמעוני נאמר: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר בונה [[ירושלים]] ה' כי נדחי ישראל יכנס". פירוש הפסוק הוא שה' יבנה את ירושלים, מאחר שאת נדחי ישראל קבץ כבר - כלומר, ש[[קיבוץ גלויות]] קודם לבנין הבית.
 
  
לאידך, לדעת הזהר והגמ' בנין הבית קודם לקיבוץ גלויות. מקורם של הזהר והגמ' הוא גם מהפסוק "בונה [[ירושלים]] ה' נדחי ישראל יכנס" רק שלשיטתם ביאור הפסוק הוא בונה [[ירושלים]] ה' ורק לאחר מכן נדחי ישראל יכנס.
+
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.
  
להלכה כתב [[הרמב"ם]] "יעמוד מלך מבית דוד.. ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", מהסדר בדבריו מוכח דעתו שבנין בית המקדש קודם לקבוץ גלויות.
+
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך).}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.
  
===בפנימיות הענינים===
+
[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}, לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}, ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
בנין בית המקדש הוא המקור לכל הגילויים שיבואו לאחריו. כלומר, בכל דבר יש סדר מסודר, וגם בהתגלות האלקות בעולם (ששם אלקים הוא חד עם שם הוי' כיון ששניהם באים מאותו המקור{{הערה|ראה באריכות ב[[מאמר]] הרבי ד"ה [[גדול יהיה תשכ"ב]].}}) ישנו סדר, והוא יתגלה קודם בבית המקדש; ולאחר מכן כשיבואו בני ישראל מכל קצוות תבל, זה יגלה איך שגם שם ישנו אלקות, עד שלבסוף יחיו המתים שהוא הגילוי הנעלה ביותר.
 
  
הרבי מסביר{{הערה|[[שערי גאולה]] (תשנ"ג) חלק ב' סימן כח.}}: שבזה טמונה אהבתו הגדולה של [[הקב"ה]] אלינו, שכיון שמה שמגיע אחרון הוא יותר נעלה, לכן מעדיף שבנין ביתו יהיה מוקדם אף שבגלל זה יהא נחות במדרגה בכדי שקיבוץ גלויות יהיה במעלה יותר נעלית{{הערה|הרבי הרש"ב כותב במכתב שלאחר קיבוץ גלויות יתעלה הבית במעלה נוספת, ויש לומר, כי המובא בפנים הוא על זמן זה שבין בניית הבית לקיבוץ הגלויות.}}.
+
אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
  
 
==החידושים שיתווספו בו==
 
==החידושים שיתווספו בו==

גרסה מ־17:16, 29 באפריל 2020

תרשים בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי הוא בית המקדש שיבנה בימות המשיח. בית זה דומה בדוגמתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה ליחזקאל. בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי.

בנייתו

שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:

לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו[1], ובלשון רש"י[2]: "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך". מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם[3].

לדעה שניה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי עם ישראל בהנהגת מלך המשיח[4]. כדעה זו פסק להלכה הרמב"ם[5].

הרבי התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות[6]:

  • על פי דברי חז"ל[7] על הפסוק[8] "טבעו בארץ שעריה", שבזמן החורבן טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה[9] כקניין המועיל לזכות בבית כולו[10].
  • על פי דברי חז"ל[11] בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר וניסי - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים[12].
בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים[13].
  • על פי דברי הרמב"ם[14] שבנבואת יחזקאל על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים[15].
  • המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה[15].

כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי פנימיות התורה[16].

הרב מרדכי אליהו, בשיחתו עם הרבי[17], העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...

בקונטרס בית רבינו שבבבל כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - 770, ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.

זמן בנייתו

ביחס לביאת המשיח

בגמרא[18] נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע מלך המשיח. כך דרשו בגמרא את הפסוק[19]: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".

לאידך, פסק להלכה הרמב"ם, שמלך המשיח יבנה את בית המקדש[5], כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.

באגרת קדשו של אדמו"ר הרש"ב[20], מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על התגלותו הסופית והמושלמת, שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא דוד"[18], והכוונה על התגלותו המושלמת.

ביחס לקיבוץ גלויות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קיבוץ גלויות

נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני קיבוץ גלויות, ויש אומרים שלאחריו.

לדעת המדרש[21]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר[22]: בונה ירושלים ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה[23], שם מבואר סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה, ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר הזוהר[24] דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה[25], הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן, שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו[20]. גם במסכת ברכות[26] מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים[5]: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי כללי הרמב"ם, אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו[20], שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי תורת החסידות. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות בתחיית המתים[27].

הרבי דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם[28], לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי בית הדין למטה[29], ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות[30].

אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'[29].

החידושים שיתווספו בו

בספר יחזקאל מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורותו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.

עליה לרגל: יעלו אליו כל שבת וראש חודש (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

חומרי בניה: חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש בברזל בבנית הבית), כיון שלעתיד הברזל כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד וכתתו חרבותם לאתים, לכן הברזל רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.

תוספות בניה: כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת מתן תורה הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד תורה חדשה מאתי תצא שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

גודל: גודל העזרות וכן שטח הר הבית המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב הר הבית לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים[31] מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת קודמיו.

שינויים במבנים סביב: בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא מחוץ לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר החטאת והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.

קישורים חיצוניים

מאמרים באתר תבנית:חב

הערות שוליים

  1. כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
  2. ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.
  3. זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.
  4. ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.
  5. 5.0 5.1 5.2 הלכות מלכים: יא, א-ד.
  6. נלקטו בספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט.
  7. במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.
  8. איכה ב, ט.
  9. ראה בבא בתרא נג, ב.
  10. לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61.
  11. סנהדרין צח, א.
  12. לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36. חלק כ"ז, ע' 204.
  13. שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, תשמ"ח (השלמות, בלתי מוגה).
  14. הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.
  15. 15.0 15.1 לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם בפתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה).
  16. שיחות חלק י"א, ע' 185.
  17. ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה במכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון.
  18. 18.0 18.1 מגילה יז, סע"ב.
  19. הושע ג, ה.
  20. 20.0 20.1 20.2 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל (ע' שח ואילך).
  21. ילקוט שמעוני רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).
  22. תהלים קמז, ב.
  23. יז, ב.
  24. חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
  25. מא, א.
  26. מט, א.
  27. ד"ה גדול יהיה תשכ"ב, סעיף ב.
  28. שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
  29. 29.0 29.1 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח.
  30. שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
  31. ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ולקוטי שיחות חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג' שם דן בכך באריכות.