הבדלים בין גרסאות בדף "בית המקדש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת קישורים פנימיים, עריכת מילים שלא מובנות וסידור המילים.)
(הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים)
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|לא מסודר, חסרים הסברים בסיסיים}}
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 +
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.]]
 
[[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]
 
[[קובץ:בית המקדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]]
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות ב[[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת ה[[שכינה]], והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].
+
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות ב[[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]].
  
[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את [[בית המקדש השלישי]] ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.
+
[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.
  
 
==מצוות בניין בית המקדש==
 
==מצוות בניין בית המקדש==
 
[[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]]
 
[[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]]
[[מצוות עשה]] מהתורה לבנות בית ל[[ה']]. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}} אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".
+
[[מצוות עשה]] מהתורה לבנות בית ל[[ה']]. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}}. אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".
  
 
ואמרו חז"ל: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם [[מלך]] ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של [[עמלק]]".
 
ואמרו חז"ל: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם [[מלך]] ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של [[עמלק]]".
  
 
=== דיני הבנייה ===
 
=== דיני הבנייה ===
אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר{{מקור}} וביום הקים את המשכן ולא בלילה. ויש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]].
+
אסור לבנות את המקדש ב[[לילה]] משום שנאמר{{הערה|במדבר ט טו}} וביום הקים את המשכן ולא בלילה. ויש לעסוק בבניה מ[[עלות השחר]] עד [[צאת הכוכבים]].
 
כמו כן כולם חייבים לבנות ולהשתתף בהוצאות ובבנית המקדש, חוץ מ[[תינוקות של בית רבן]], כיוון שהם צריכים ללמוד ואין מבטלים לימודם עבור הבניה. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.
 
כמו כן כולם חייבים לבנות ולהשתתף בהוצאות ובבנית המקדש, חוץ מ[[תינוקות של בית רבן]], כיוון שהם צריכים ללמוד ואין מבטלים לימודם עבור הבניה. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב].}}.
  
שורה 18: שורה 19:
 
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות.
 
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות.
  
אך עם זאת דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה.
+
אך עם זאת דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה.
  
 
==המשכן ובתי המקדש==
 
==המשכן ובתי המקדש==
שורה 61: שורה 62:
  
 
==השראת השכינה==
 
==השראת השכינה==
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי.  
+
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי.
  
 
ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
 
ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.
שורה 70: שורה 71:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן
 
{{ציטוט|מרכאות=כן
 
|מקור=תנחומא צו, יד
 
|מקור=תנחומא צו, יד
|תוכן=כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר?  
+
|תוכן=כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר?
הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית.  
+
הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית.
 
אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!
 
אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!
  
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?!  
+
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה.  
+
אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה.
 
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}}
 
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}}
  
שורה 86: שורה 87:
 
*[[לימוד עניני בית הבחירה]]
 
*[[לימוד עניני בית הבחירה]]
 
*[[מפת בית המקדש]]
 
*[[מפת בית המקדש]]
 +
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*'''ומקדשי תיראו''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בית המקדש ומשמעותו הפנימית, שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 8
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־09:43, 15 במרץ 2021

דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד.
דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"

בית המקדש הינו בית להשראת השכינה בעם ישראל, אותו מחויבים ישראל לבנות בהר הבית שבירושלים. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום עבודת ה' המרכזי בו מקריבים את הקרבנות.

בית המקדש הראשון הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי שלמה המלך ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי נבוכדנצר מלך בבל. בית המקדש השני הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות עזרא ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז חורבן בית המקדש השני החלה הגלות האחרונה, במהלכה עם ישראל מצפה לבניית בית המקדש השלישי. מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת הקרבנות ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות.

מצוות בניין בית המקדש

תרשים בית המקדש השני

מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים[1] שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[2]. אולם יש מהראשונים[3] שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם".

ואמרו חז"ל: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק".

דיני הבנייה

אסור לבנות את המקדש בלילה משום שנאמר[4] וביום הקים את המשכן ולא בלילה. ויש לעסוק בבניה מעלות השחר עד צאת הכוכבים. כמו כן כולם חייבים לבנות ולהשתתף בהוצאות ובבנית המקדש, חוץ מתינוקות של בית רבן, כיוון שהם צריכים ללמוד ואין מבטלים לימודם עבור הבניה. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב[5].

מטרת בית המקדש

כתב הרמב"ם[6]: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש". לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת הרמב"ם החפץ העיקרי בבית המקדש הוא המזבח עליו היו מקריבים את הקרבנות.

אך עם זאת דעת הרמב"ן היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת הרמב"ן החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ארון הברית בו שרתה השכינה.

המשכן ובתי המקדש

המשכן

ציור המשכן
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשכן

בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר. לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון.

אך עדיין לא היה 'משכן שילה' - נחלה נצחית. חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה נחלה זה ירושלים - כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית.

בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מדומם לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על הצומח - קרשי המשכן, ועל החי - יריעות[7].

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש הראשון
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית המקדש הראשון

מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר.

בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל.

דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית הראשון, הייתה מלכות דאצילות מבלי התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[8].

בית המקדש השני

דגם של בית המקדש השני על פי שיטת הרמב"ם, שנבנה על ידי הרב ישראל דב לבנוני
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית המקדש השני

לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני.

בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים. חמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא ארון הברית שבמקומו עמדה אבן השתיה.

בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט[9], על ידי מלכות רומי.

דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית השני, הייתה מלכות דאצילות דרך התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[10].

בית המקדש השלישי

תרשים בית המקדש השלישי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי ייבנה בימות המשיח, כחלק מפעולותיו של מלך המשיח לגאולת ישראל ותיקון העולם, החזרת מלכות בית דוד והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. הציפיה לבניין בית המקדש השלישי היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז חורבן הבית השני לאורך כל תקופת הגלות.

בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם לנבואה שניתנה ליחזקאל[11] ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.

בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.

השראת השכינה

בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי.

בקודש הקודשים, אף יכלו לראות את גילוי העצמות של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה נמנע הנמנעות חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים.

לימוד הלכות בית המקדש

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לימוד עניני בית הבחירה

המדרש מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא, לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:

כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!

אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.

תנחומא צו, יד

על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר הרבי על חשיבות לימוד הלכות בית הבחירה. בשנת תשל"ו תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שבספר יחזקאל, מסכת מידות והלכות בית הבחירה ברמב"ם, בימי בין המצרים בהם אירע החורבן, וכך לתקן את החורבן[12]. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה[13].

מפת המקדש של הרבי

בשנת תש"ג הכין הרבי מפה של בית המקדש על מנת להוציאו לאור[14], חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו[15].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ומקדשי תיראו, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות בית המקדש ומשמעותו הפנימית, שבועון בית משיח כ"א אייר תש"פ עמוד 8

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.
  2. ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא את הפסוק "לשכנו תדרשו" (דברים פרק יב פסוק ה) ונחלקו מפרשי הרמב"ם האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של עמלק לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.
  3. סמ"ג [דרוש מקור].
  4. במדבר ט טו
  5. רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"ב.
  6. הלכות בית הבחירה א, א.
  7. תור אור תחילת פרשת ויגש.
  8. תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
  9. עבודה זרה ט, ב וברש"י ותוס' שם.
  10. תניא, ליקוטי אמרים - פרק נ"ג.
  11. יחזקאל פרקים מ-מג.
  12. ראה שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 483. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה', ע' 14.
  13. ראה למשל דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו. ועוד.
  14. איגרות-קודש חלק א איגרת צו
  15. עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה, הרב אורי ליפש