הבדלים בין גרסאות בדף "בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
(תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד)
 
שורה 82: שורה 82:
  
 
;בית הכנסת כיום
 
;בית הכנסת כיום
*הרב [[זאב דב סלונים]] - רב בית הכנסת
+
*הרב [[עידו יצחק וובר]] - רב בית הכנסת
 
*הרב [[צבי חנון]] - גבאי ומנהל בית הכנסת
 
*הרב [[צבי חנון]] - גבאי ומנהל בית הכנסת
 
*הרב [[יצחק בלאנק]] - משפיע
 
*הרב [[יצחק בלאנק]] - משפיע

גרסה אחרונה מ־15:27, 14 באוגוסט 2019

Disambig RTL.svg.pngהמונח "אהל יצחק" מפנה לכאן. לערך העוסק בבית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו, ראו בית הכנסת אהל יצחק (יפו).
התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)

בית כנסת חב"ד אהל יצחק (ידוע גם בכינוי: בעל התניא שול על שם הרחוב בו הוא שוכן), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים, והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל[1].

בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת חסידות חב"ד, ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים בתורת החסידות לאורך כל ימות השנה.

רקע היסטורי[עריכה]

בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של הרבנית מנוחה רחל וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.

רק בשנת תר"ט התיישבו לראשונה חסידי חב"ד בירושלים, וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת תרל"ה בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהיתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית (המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'), ולאחר מכן כאשר החסיד ר' ישראל שמעון שיין ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'[2].

הקמת בית הכנסת[עריכה]

בשנת תרנ"ט הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב ישראל שמעון שיין - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.

ברחוב בו שוכן בית הכנסת, התגוררו גם רבים מבני משפחת סלונים, צאצאי משפחת רבותינו נשיאינו.

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי קאפוסט בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.

עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב יהודה לייב סלונים את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח חסידות חב"ד והפיח בו רוח חיים חסידית.

בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת תורת אמת במבנה בית הכנסת[3], הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.

לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.

מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר[עריכה]

מזרח בית הכנסת (בהתוועדות)
הציורים בתקרת בית הכנסת

הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.

החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".

ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.

בשנת תשנ"ו התבקש האמן ר' יעקב וייסברג לחדש את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו, ובמהלך עבודתו מחק את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין י"ב השבטים.

ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.

אירועים ופעילות בבית הכנסת[עריכה]

יומיים לאחר הסלקותו של אדמו"ר הריי"צ, בי"ב שבט תש"י התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב אברהם חיים נאה בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות[4].

לאחר הרצח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי קבוצת שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני הישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר[5].

שיפוץ בית הכנסת[עריכה]

בשנת תשע"ט עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף.

דמויות בית הכנסת[עריכה]

את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:

משפיעים
מתפללים
בית הכנסת כיום

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. קדמו לו בית כנסת 'צמח צדק' בצפת ובית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים, אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.
  2. בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת תרמ"ו.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".
  4. על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.
  5. אגרות קודש חי"א ע' שכה.
  6. בשנים שלפני חתונתו