פתיחת התפריט הראשי

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

חותמת בית הדין

מוסד בית דין רבני חב"ד (בשמו המקורי וועד רבני אנ"ש) בארץ הקודש הוקם בהוראת הרבי בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די.

היסטוריהעריכה

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

חברי בית הדיןעריכה

עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקריית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, משה אשכנזי מתל אביב ומרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד. ויבלחט"א הרבנים: יצחק יהודה ירוסלבסקי מקריית מלאכי, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: יהוסף גדליה רלב"ג, לוי ביסטריצקי, בן ציון ליפסקר, זאב דב סלונים, ויבלחט"א: יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב משה אשכנזי פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין עד שנת תשמ"א, בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין. בשנת תש"פ צורף גם הרב ישראל יוסף הנדל.

בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה חברים בדיוק[דרוש מקור], והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החברים.

חברי בית הדין כיוםעריכה

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

דיינים נוספים בבית הדין:

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

אב בית הדיןעריכה

בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה[3]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה.

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.

תפקיד בית הדיןעריכה

 
צילום כתב יד קודש משנת תנש"א בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"

במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין[4].

סמכות בית הדיןעריכה

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד[4], וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות[5]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש[6].

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"[7]. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"[8]. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"[9].

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"[10]. ועוד כהנה רבות.

פעילות בית הדיןעריכה

 
אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשלתמויותעריכה

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[11]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבניםעריכה

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].

סינון בית דין רבני חב"דעריכה

 
לוגו מערכת הסינון שעל ידי בית דין רבני חב"ד

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ בקרב החסידים באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם רב או משפיע וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת תשע"ה בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי חסידי חב"ד, והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:

  • סינון מינימלי - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
  • בסיסי - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
  • מורחב - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב באינטרנט, חדשות[12], משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת לאינטרנט.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר[13]

קרן מעשרותעריכה

 
לוגו הקרן

קרן המעשרות הוקמה על ידי בי"ד רבני חב"ד בכדי להנגיש את הפרשת תרומות ומעשרות בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי[14].

הקרן הוקמה בשנת תש"פ ומפוקחת על ידי הרב ישראל יוסף הכהן הנדל. מנהלה בפועל הוא הרב רפאל שמשון לוינסון[15].

פעולות הקרן:

  1. . החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
  2. . נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
  3. . נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדיןעריכה

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת תשע"ח מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

ביקורתעריכה

  הפסקה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

}} בקרב חסידי חב"ד יש המבקרים את פעילות הבית דין, כאשר בעניינים פנים חב"דיים זה נראה שהפסק דין מוטה כלפי צד אחד בלבד ללא התחשבות בצד האחר, (זו גם אחת הסיבות שהוקם מערכת מכון הלכה חב"ד), כמו כן יש בחב"ד המבקרים את ההתערבות של הבית דין בעניינים פוליטיים, המבקרים אומרים שהרבי הורה מפורשות שלא להכניס את חב"ד לפוליטיקה. דבר זה התבטא בעיקר במהלך הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" שארגן אחד מחסידי חב"ד בשנת תשנ"ו, מהלך זה גובה על-ידי חלק מרבני הבית דין ומאוחר יותר גילו שאכן דבר זה הכניס את חב"ד לפוליטיקה והרחיק את מחנה השמאל מחב"ד[16].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד - באתר   כ"ד שבט תשע"ו
  2. חבר חדש בבית דין רבני חב"ד, כסלו תש"פ  
  3. "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
    חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.
  4. 4.0 4.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
  5. יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א[דרוש מקור].
  6. שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
  7. לצילום המענה
  8. אדר תשמ"ו[דרוש מקור]
  9. ג' שבט תשמ"ג[דרוש מקור]
  10. מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
  11. תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע  
  12. כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי
  13. אתר מערכת הסינון של בית הדין
  14. כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין. להרחבה, ראו בשבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 56.
  15. למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת תש"פ התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.
  16. מעדותם של אנשי שמאל, עד אז גם אנשי השמאל היו מעודדים ואוהדים של חב"ד, אך בעקבות הקמפיין דבר זה השתנה