פתיחת התפריט הראשי

חב"דפדיה β

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

חותמת בית הדין

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת לתת מענה בסוגיות הלכתיות המתעוררות בציבור החב"די. מזכיר בית הדין הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקרית מלאכי. סגנו הוא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות.

היסטוריהעריכה

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

חברי בית הדיןעריכה

עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקרית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, משה אשכנזי מתל אביב,יצחק יהודה ירוסלבסקי מקרית מלאכי, מרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: יהוסף גדליה רלב"ג, לוי ביסטריצקי, בן ציון ליפסקר, זאב דב סלונים, ויבלחט"א: יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין בין השנים תשל"ו-תשמ"א, כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן. בתשמ"א נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין ובשנת תש"פ צורף הרב ישראל יוסף הנדל לחברי הבית דין.

חברי בית הדין כיוםעריכה

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

דיינים נוספים בבית הדין:

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

יו"ר בית הדיןעריכה

בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה[3]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

תפקיד בית הדיןעריכה

 
צילום כתב יד קודש משנת תנש"א בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"

במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין[4].

סמכות בית הדיןעריכה

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד[4], וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות[5]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש[6].

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"[7]. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"[8]. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"[9].

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"[10]. ועוד כהנה רבות.

במכתב ששלח למזכיר בית הדין, ציטט הרב הראשי הרב מרדכי אליהו מיחידות עם הרבי, בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"[11].

פעילות בית הדיןעריכה

אגף ההשלתמויותעריכה

 
אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[12]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבניםעריכה

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].

מוסדות הפועלים מטעם בית הדיןעריכה

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בשנת תשע"ח הקים בית דין רבני חב"ד מערכת בשם 'מוקד הלכה', עם מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית. זמן מה אחר כך פתחו הם אפליקציה למוקד.

קישורים חיצוניםעריכה

הערות שוליים

  1. פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד - באתר   כ"ד שבט תשע"ו
  2. חבר חדש בבית דין רבני חב"ד, כסלו תש"פ  
  3. "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
    חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.
  4. 4.0 4.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
  5. יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א[דרוש מקור].
  6. שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
  7. לצילום המענה
  8. אדר תשמ"ו[דרוש מקור]
  9. ג' שבט תשמ"ג[דרוש מקור]
  10. מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
  11. לכתבה המלאה  
  12. תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע