הבדלים בין גרסאות בדף "בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(28 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי:
 
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי:
  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] באה"ק הוא בידי אגו"ח באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח ה[[תורה]]}}  
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח ה[[תורה]]}}  
  
 
מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
 
מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
  
 
==הקמתו==
 
==הקמתו==
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
+
ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
  
 
ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.
 
ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.
  
בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]]. במשך מספר שנים לא צורפו חברים חדשים, ובשנת תשע"ו צורף הרב [[משה הבלין]] לבית הדין, וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד.
+
בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]]. במשך מספר שנים לא צורפו חברים חדשים, ובשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] לבית הדין, וכיום חברים בו ששה רבנים בלבד.
  
 
'''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''
 
'''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''
שורה 22: שורה 22:
 
ג. לפקח על [[חסידי חב"ד]].
 
ג. לפקח על [[חסידי חב"ד]].
  
על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".
+
על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".
  
 
===חברי בית הדין עם הקמתו===
 
===חברי בית הדין עם הקמתו===
שורה 28: שורה 28:
  
 
==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
 
==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]] ויבלחט"א: זאב דב סלונים, [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].
+
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].
  
 
הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.
 
הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.
  
בשנת תשנ"ב התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.
+
בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.
  
 
==בית הדין כיום==
 
==בית הדין כיום==
שורה 43: שורה 43:
  
 
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר{{מקור}}.
 
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר{{מקור}}.
 
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
 
  
 
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
 
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
שורה 53: שורה 51:
  
 
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
 
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
 +
 +
חברי בית הדין בעבר:
 +
 +
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
 +
 +
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
 +
 +
* הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ב[[צפת]].
  
 
====דיינים נוספים בבית הדין====
 
====דיינים נוספים בבית הדין====
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים.
+
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי.
  
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב בית הכנסת הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
+
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
  
 
====מזכירות בית הדין====
 
====מזכירות בית הדין====
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]]. מנהל המזכירות הינו ר' [[ארז קרלנשטיין]], שכמכהן גם כסמנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.
+
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].
  
 
==פעילות בית הדין==
 
==פעילות בית הדין==
שורה 66: שורה 72:
 
====אגף ההשלתמויות====
 
====אגף ההשלתמויות====
 
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
 
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}
+
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}
  
 
אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].
 
אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].
שורה 80: שורה 86:
 
כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].
 
כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].
  
==ביקורת==
+
בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.
בשנים האחרונות{{מקור}} גברה הביקורת על הועד, בעיקר מרבני חב"ד שאינם חברי הועד, על סירובם של חברי הועד להכניס רבני חב"ד נוספים כמו: הרבנים [[אליעזר ברוד]] - רבה של כרמי יוסף, [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב קהילת חב"ד לוד, [[דוד מאיר דרוקמן]] - רב העיר קרית מוצקין, [[יגאל פיזם]] - רב קהילת חב"ד קרית שמואל, [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר נצרת עלית, [[משה לנדא]] - רב העיר בני ברק, [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר בני ברק, [[יוסף יצחק הבלין]] - רב קהילת חב"ד רמת שלמה ירושלים, [[יקותיאל פרקש]] - מו"צ בירושלים, [[חיים שלמה דיסקין]] - רב העיר קרית אתא, [[מנחם וולפא]] - רב קהילת חב"ד נתניה, [[ישראל הלפרין]] - רב קהילת חב"ד הרצליה, [[מאיר סויסא]] - רב קהילת חב"ד באר שבע וסגן רב העיר, [[ישראל יוסף הענדל]] - רב קהילת חב"ד מגדל העמק, [[מדרכי דוברבסקי]] - רב קהילת חב"ד ראשון לציון, [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד אלעד, [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד עמנואל, [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת חב"ד צפת, [[שמעון אליטוב]] - רבה של מבשרת ציון,  ועוד.
+
 
 +
 
 +
===מוקד הלכה===
 +
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים, ועם הזמן הלך והתרחב.
 +
 
 +
החל מחודש ניסן תשע"ט, החל המוקד להוציא לאור מדריך הלכתי מפורט לקראת כל חג ומועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120793 ראש השנה - הלכות ומנהגי חב"ד].}}.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]].
+
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
 +
*[[מכון הלכה - חב"ד]]
  
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==
* [http://chabad.info/php/bigpic.php?lang=he&imageid=229582 בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}} (קישור לא פעיל)
+
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}  
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־22:30, 28 בספטמבר 2019

חותמת בית הדין

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד. בשנת תנש"א כתב הרבי כי:

תוקף והנהגת וענין אנ"ש באה"ק בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח התורה

מזכיר בית הדין הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקרית מלאכי. סגנו הוא הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות.

הקמתו

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

בתשל"ח נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים לוי ביסטריצקי, מנחם מענדל גלוכובסקי, יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה. במשך מספר שנים לא צורפו חברים חדשים, ובשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין לבית הדין, וכיום חברים בו ששה רבנים בלבד.

מטרות הקמתו של בית-הדין[דרוש מקור]:

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על חסידי חב"ד.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

חברי בית הדין עם הקמתו

אב בית הדין היה הרב שלמה יוסף זווין. חבריו היו הרבנים: יעקב לנדא מבני ברק, אלכסנדר סענדר יודאסין מתל אביב, גרשון חן מירושלים, יהודה בוטרשוולי מקרית מלאכי, נחום טרבניק מכפר חב"ד, דב בער אליעזרוב מירושלים, יחיאל מיכל דוברוסקין מחיפה, דוד חנזין מפתח תקווה, משה אשכנזי מתל אביב,יצחק יהודה ירוסלבסקי מקרית מלאכי, מרדכי שמואל אשכנזי מכפר חב"ד, גדליהו אקסלרוד מרמת גן ואברהם מיכאל הלפרין מירושלים.

שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: יהוסף גדליה רלב"ג, לוי ביסטריצקי, בן ציון ליפסקר, זאב דב סלונים, ויבלחט"א: יוסף הכט, אליהו יוחנן גוראריה ומנחם מענדל גלוכובסקי.

הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין בין השנים תשל"ו-תשמ"א, כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן. בתשמ"א נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

בית הדין כיום

הרכב בית הדין

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

חברי בית הדין בעבר:

דיינים נוספים בבית הדין

  • הרב אפרים בוגרד - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי.

מזכירות בית הדין

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

פעילות בית הדין

אגף ההשלתמויות

אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[2]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].

מוסדות הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.


מוקד הלכה

בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים, ועם הזמן הלך והתרחב.

החל מחודש ניסן תשע"ט, החל המוקד להוציא לאור מדריך הלכתי מפורט לקראת כל חג ומועד[3].

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים