הבדלים בין גרסאות בדף "בית דין צדק קראון הייטס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (סמכותו של בית הדין: תקלדה)
(ראו גם)
שורה 64: שורה 64:
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
 
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].
 +
*[[מכון הלכה חב"ד]].
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־14:38, 11 בינואר 2017

חותמת הכשרות של בית הדין
חותמת הכשרות של חברי בית הדין

בית דין צדק קראון הייטס (מכונה בד"צ קראון הייטס) הינו בית הדין הרשמי והקבוע של קהילת חב"ד בשכונת קראון הייטס. בית הדין הוקם בשנת תשמ"ו, כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: קראון הייטס כשר), המופעלת על ידי הרב אברהם אזדבא חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ברחוב קינגסטון, בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

היסטוריה

בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד בקראון הייטס, מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב שמואל לויטין. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של אדמו"ר הריי"צ בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת תשכ"ד מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב זלמן שמעון דבורקין לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב אליהו יאכיל סימפסון, ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת תשמ"ה נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, בד' ניסן תשמ"ו התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב דוד חנזין הרב יהודה קלמן מארלו והרב אברהם אזדבא. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'רשת', ובעקבות כך בכ"ג אייר של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב אברהם יוסף הלר לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי כ"ז סיון ולמחרת בשעת ההתוועדות נשא הרבי שיחה בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים[1]. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת תש"ס נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב אהרן יעקב שווי (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת תשס"ג התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שבחודש אלול תשע"א התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב, ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

חברי הבית דין

רבנים
דיינים ומורי-צדק

רבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי [2].

סמכותו של בית הדין

בתקופת יסודו של בית הדין, היו רבים מעסקני השכונה שראו בבית הדין סמכות רבנית עולמית של כלל חסידות חב"ד, אך הרבי שלל זאת בתקיפות. כך, למשל, הגיב בחריפות רבה על הניסיון לכנות את בית הדין "בי"ד צדק ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", והדגיש שוב ושוב שסמכותו של בית דין היא (בכפוף להלכה) אך ורק כלפי אותם אנשים שבחרו בו (קרי: תושבי השכונה בלבד). לכן לגבי המוסדות הכלליים (כמו מרכז לענייני חינוך) הקים הרבי את ועד רבני ליובאויטש הכללי, שיהווה בית דין מיוחד למוסדות, אף שמקומם בקראון הייטס, מכיוון שאין בסמכותו של בית הדין לקבוע את התנהלות המוסדות לענפיה.

בוררות

חברי בית הדין המיוחד

במהלך השנים תשס"ג - תש"ע התגלעו חילוקי דעות בין הרב אזדאבא לרב שווי, סביב ניהול השכונה ובעיקר סביב האחריות למערכת הכשרות של הבית דין. בעקבות כך נוצר צורך להרחבת בית הדין, אך הרבנים לא הגיעו להסכמה באשר למועמדים אפשריים נוספים. הרב אזדבא מצידו הכריז, בשנת תשס"ו, על בחירות שאורגנו על ידי ועד הקהל שכיהן באותה עת. הרב שווי הודיע כי מבחינתו אין לבחירות כל תוקף.

בסופו של דבר חתמו הרבנים על בוררות בבית דין רבני במונסי, אצל הדיין הרב אברהם ברוך רוזנברג. בהרכב הבית דין נבחרו; הרב ברוך בועז יורקוביץ' והרב יוסף העכט - על ידי הרב שווי. הרב משה הבלין והרב בנימין קופרמן - על ידי הרב אזדאבא. כאב"ד נבחר הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי.

בחודש ניסן תש"ע ניתן פסק הדין, לפיו בראש בית הדין עומדים הרב אזדאבא והרב שווי, וכמו"צים משמשים גם הרבנים רייטפורט וסגל. בכ"ו אלול תש"ע נערכו בחירות לרב שלישי [3] - המועמדים שהתמודדו היו הרב משה בוגמילסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין והרב עמנואל חביב. הרב שנבחר ברוב קולות הוא הרב ברוין[4], כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו עבורו[5]. בפועל אחרי הבחירות לא הסכים הרב אזדבא להכיר ברב ברוין כחבר בית הדין.

פסקי בית הדין

התייחסות לתארי הרבי

קובץ:Small.jpg
החלטה אודות התארים המתאימים לרבי. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי חג השבועות תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ דקראון הייטס לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו לחג השבועות תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.

במוצאי חג השבועות תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של הרבי, יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב יצחק הענדל (חבר הבד"צ במונטריאול); הרב יהודה קלמן מארלאו (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב מרדכי שמואל אשכנזי (מד"א כפר חב"ד); הרב יוסף הכט (רב העיר אילת וחבר בית דין רבני חב"ד); הרב שניאור זלמן גוראריה (חבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי בארצות הברית וקנדה); הרב ישעיהו הרצל (רב העיר נצרת עלית); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב ישראל יוסף הנדל (רב קהילת חב"ד במגדל העמק).

התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט

בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים[6], ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

הקדמת גיל הנישואין

בחודש שבט תשע"ב יזם הבית דין קריאה משותפת[7] של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל הנישואין הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'קבוצה' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה[8]. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים