הבדלים בין גרסאות בדף "בית דין צדק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב [[בצלאל זולטי]] (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס]]
 
[[קובץ:זולטי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב [[בצלאל זולטי]] (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס]]
'''בית דין צדק''' (בראשי תיבות: '''בד"ץ''') הוא הרכב של מספר דיינים המוסמכים לפסוק הלכתית בדיני איסור והיתר ובדיני ממונות. בדרך כלל מונה הרכב בית הדין שלושה דיינים, על מנת לגרום לכך שבכל דיון תהיה הכרעה על פי רוב בעקבות מספר לא שקול של דיינים בהרכב.
+
'''בית דין צדק''' (בראשי תיבות: '''בד"ץ''') הוא הרכב של מספר [[דיין|דיינים]] המוסמכים לפסוק הלכתית בדיני איסור והיתר ובדיני ממונות. בדרך כלל מונה הרכב בית הדין שלושה דיינים, על מנת לגרום לכך שבכל דיון תהיה הכרעה על פי רוב בעקבות מספר לא שקול של דיינים בהרכב.
  
 
לעיתים, עומד בראש בית דין דמות הלכתית מובהקת המכונה כ'''ראש בית הדין''' (בראשי תיבות: '''ראב"ד'''), זאת למרות שבדיון ההלכתי קולו נספר כקול אחד בלבד ואין לו סמכות הלכתית מעל לדיינים האחרים בהרכב.
 
לעיתים, עומד בראש בית דין דמות הלכתית מובהקת המכונה כ'''ראש בית הדין''' (בראשי תיבות: '''ראב"ד'''), זאת למרות שבדיון ההלכתי קולו נספר כקול אחד בלבד ואין לו סמכות הלכתית מעל לדיינים האחרים בהרכב.

גרסה מ־16:16, 11 במרץ 2021

ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב בצלאל זולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס

בית דין צדק (בראשי תיבות: בד"ץ) הוא הרכב של מספר דיינים המוסמכים לפסוק הלכתית בדיני איסור והיתר ובדיני ממונות. בדרך כלל מונה הרכב בית הדין שלושה דיינים, על מנת לגרום לכך שבכל דיון תהיה הכרעה על פי רוב בעקבות מספר לא שקול של דיינים בהרכב.

לעיתים, עומד בראש בית דין דמות הלכתית מובהקת המכונה כראש בית הדין (בראשי תיבות: ראב"ד), זאת למרות שבדיון ההלכתי קולו נספר כקול אחד בלבד ואין לו סמכות הלכתית מעל לדיינים האחרים בהרכב.

פעמים רבות, מפקח בית הדין ומעניק תעודת כשרות לעסקים ולמסעדות, ומטביע את חותמת בית הדין על המוצרים על מנת לסמן את כשרותם.

בתי דין צדק חב"דיים