הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===ביטול היש=== | ===ביטול היש=== | ||
| − | ביטול היש הוא התבטלות של נברא לבורא, עד כדי הפיכת רצון העצמי לרצונו של [[הקב"ה]], באופן שלמתבטל אין שום רצון משלו. דוגמא לכך הוא ביטול ה[[אבות]] ל[[הקב"ה]], שמהות ביטול זה הוא כביטול המרכבה לרוכב, שם נראה בבירור שלמרכבה אין שום דיעה אישית והיא כפופה לדעת הרוכב לגמרי, וכך גם אמר [[אברהם אבינו]] על עצמו ואני עפר ואפר, המורה על ביטול היש - "ונפשי | + | ביטול היש הוא התבטלות של נברא לבורא, עד כדי הפיכת רצון העצמי לרצונו של [[הקב"ה]], באופן שלמתבטל אין שום רצון משלו. דוגמא לכך הוא ביטול ה[[אבות]] ל[[הקב"ה]], שמהות ביטול זה הוא כביטול המרכבה לרוכב, שם נראה בבירור שלמרכבה אין שום דיעה אישית והיא כפופה לדעת הרוכב לגמרי, וכך גם אמר [[אברהם אבינו]] על עצמו ואני עפר ואפר, המורה על ביטול היש - "ונפשי כעפר לכל תהיה" - כעפר שהכל דורכים עליו, אם כי נשארת עדיין ישות מסוימת, שהיא מתבטלת כלפי הקב"ה. |
===ביטול במציאות=== | ===ביטול במציאות=== | ||
גרסה מ־22:06, 14 בנובמבר 2011
ביטול הוא מושג יסודי בעבודה ובהשכלה, שענינו העדר ענין הישות, והעדר תפיסת מקום.
אופן הביטול
הביטול נעשה על ידי הכרה והרגשה בענינים הגבוהים ממנו, עד שישותו אינה תופסת בעיניו מקום. ענינה הפנימי של ספירת החכמה הוא הביטול.
בכללות בביטול יש שתי דרגות: "ביטול היש" ו"ביטול במציאות". בכל דרגא מדרגות אלו, ישנם תתי מדרגות רבות.
ביטול היש
ביטול היש הוא התבטלות של נברא לבורא, עד כדי הפיכת רצון העצמי לרצונו של הקב"ה, באופן שלמתבטל אין שום רצון משלו. דוגמא לכך הוא ביטול האבות להקב"ה, שמהות ביטול זה הוא כביטול המרכבה לרוכב, שם נראה בבירור שלמרכבה אין שום דיעה אישית והיא כפופה לדעת הרוכב לגמרי, וכך גם אמר אברהם אבינו על עצמו ואני עפר ואפר, המורה על ביטול היש - "ונפשי כעפר לכל תהיה" - כעפר שהכל דורכים עליו, אם כי נשארת עדיין ישות מסוימת, שהיא מתבטלת כלפי הקב"ה.
ביטול במציאות
לעומת זאת משה רבינו אמר: "ונחנו מה" - ביטול גמור מכל וכל, שזהו "ביטול במציאות".
יין ושמן
בלשכת בית השמנים שבבית המקדש היו בה יין ושמן. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני היין הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול[1]
