בחירות תשמ"ט
בחירות תשמ"ט הוא כינוייו של מסע הבחירות לכנסת השתים עשרה שנערכו בכ"א בחשוון תשמ"ט (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט הרבי בשמה של מפלגה שיש להצביע עבורה, אגודת ישראל, ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שהליטאים פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.
תוכן עניינים
מערכת הבחירותעריכה
בשנת תשמ"ח החליט ראש ישיבת פוניבז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות - ביניהן כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד[1] כמו פירסום מכתב כללי מהרבי בעיתון המודיע[2], וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י)[3] להקים מפלגה חדשה. כבר לקראת הבחירות של שנת תשד"מ הורה להצביע למפלגת ש"ס החדשה[4], וכן בשנת תשמ"ה הקים עיתון חדש בשם "יתד נאמן" שיתחרה בעיתון "המודיע". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה (תשמ"ט) ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה וחסידות בעלז. צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביותר שקיבלה המפלגה היה כארבעה מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להיערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פוניבז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן שחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של שלימות הארץ ומיהו יהודי.
בעקבות חשש זה, ומצד ריבוי טעמים[5], לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי בחול המועד סוכות תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'[6].
שני מענות קודש נפלאים, מערב הבחירות בשנת תשמ"ט, בהם מקשר הרבי מלך המשיח את עניין הבחירות בארץ הקודש, דווקא עם יום ז' מרחשון, המסוגל לברכה בארץ הקודש. המענה הראשון, ניתן על דו"ח שכתב ר' יוסף יצחק אהרונוב מפעולות המטה להצלחת רשימת אגודת ישראל, והוסיף בקשת ברכה להשגת אמצעים למימון הקמפיין, הרבי הואיל לענות לו: " הזכרתי על הציון ביום מסוגל דארץ הקודש (ז' מרחשון) להצלחה רבה"
המענה השני, מעניין לא פחות, ניתן לחכם רפאל אלאשוילי, רב קהילות יוצאי גרוזיא ברחבי תבל, שיצא לסיבוב בקהילות יוצאי גרוזיה בארצה"ב, ושמע שרצונו הק' של הרבי הוא שיצביעו למען "אגודת ישראל" ("ג'"), ושאל אם לעזוב את המסע שלו, ולנסוע לארץ על מנת להשתתף בבחירות, או להמשיך להסתובב למען הקהילות בחו"ל והתרמת כסף למען מוסדותיו, הרבי ענה לו: " ומגיע לאה"ק ביום בו מתחילין לשאול על גשמי ברכה, ואחז"ל ד-לחכם די ברמיזא, מצו"ב לצדקה באה"ק ועיין (תניא) אגה"ק. מצו"ב 180 ש"ח"
בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת צא"ח, שבראשו עמדו הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב ישראל הלפרין והרב זמרוני ציק, שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים בטלוויזיה[7]. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין[8].
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים[9], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת הפני מנחם מגור (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת תשנ"ב, ורצו כסיעה משותפת בשם "מפלגת יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, בכ"ו אדר תשנ"ב הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב שמואל הלפרט, חסיד ויז'ניץ למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו[10].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה" תקציר פעילות חסידות חב"ד בפרשיית הבחירות
- 20 שנה לניצחון החסידים בתשמ"ט ● וידאו
- כשחב"ד הרימה קמפיין למען 'יהדות התורה' ● צפו בוידאו ■ "חב"ד אף פעם לא שוכחים אותנו" חלק מתשדירי הבחירות של שנת תשמ"ט
- בחירות תשמ"ט בכפר חב"ד
- המתח והניצחון ב-770
- דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14) אינו פעיל
- נציגי גור מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42) אינו פעיל
הערות שוליים
- ↑ בעקבות מנהגים חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעיניו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על שינה בסוכה, השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, הבאת קוסם לתהלוכות ל"ג בעומר, הנחת תפילין לכל יהודי, תקנת הרמב"ם היומי, אופי הצפייה הנכון לביאת המשיח ועוד
- ↑ שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה ביטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.
- ↑ הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לאומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עימם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידיים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש ישיבת פוניבז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.
- ↑ למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל
- ↑ כדברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות
- ↑ "כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה מזכירות הרבי אל הרב אפרים וולף (ששהה אז ב770) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון התקשרות, גליון צ"ה, מדור "ניצוצי רבי"
- ↑ לחץ הזמן היה אדיר, ומכיוון שהרב אשכנזי, הרב אהרונוב ור' ישראל הלפרין - שניהל את המטה, נדרשו להשתתף בכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר נתיבות, טסו השלושה עם מסוק מהכפר לנתיבות ובחזרה[דרוש מקור]
- ↑ כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"
- ↑ כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי
- ↑ כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו