בחירה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg.png המונח "בחירה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בחירה (פירושונים).

בחירה (במובנה האמיתי) הינה האופן בו ניתן חשיבות לדבר מסויים, שלא על ידי סיבות נסיבתיות, חיצוניות או טבעיות. מכיוון שכן, בחירה אמיתית בדבר מסוים היא דווקא כאשר הינו שווה בעניין המבוקש לדבר שלא נבחר (או שבכל אחד מהם מעלה על זולתו[1]), כך שמצד שכלו ורצונו הטבעי של הבוחר אין הטיה לכל צד, רק שכך הוא בחר[2].

מכיוון שהבחירה מגיעה אך ורק מהבוחר ואין בה תפיסת מקום לדבר הנבחר[3], הרי אף לאחר הבחירה חשיבותו של הדבר הנבחר אינה מצד עצמו, הבחירה אינה בהכרח מתגלית ומתעצמת עם הדבר הנבחר, ואינה פועלת בו מעלה עצמאית[4].

שורש הבחירה היא מהעצם של הבוחר (שלמעלה מדרגות השכל, הרצון, התענוג[5], והגורל[6]). הקשר בין הבוחר לנבחר נעלה מן הקשר בין אב לבן[7].

בפרטיות ישנה בבחירה שני חלקים ועניינים: המקום והדרגה בו הדברים שווים זה לזה (דרגת הגורל שבבחירה), והבחירה עצמה בדבר הנבחר (ההמשכה מהעצם לדרגת הגורל)[8].

בחירת הקב"ה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בחירת העצמות בישראל

לאמיתתו של דבר, המושג בחירה שייך רק אצל הקב"ה ובעצמותו יתברך, שרק הוא בחירתו חופשית לחלוטין ללא כל הטיות וסיבות.

את בחירתו החופשית של הקב"ה בעם ישראל ניתן לחלק לשניים: בנשמות, ובגופים. שורש הבחירה כפי שהוא למעלה הוא בעיקר בנשמות. אך גילוי הבחירה למטה הוא בעיקר בגופים, שבהם אין מעלה נוספת המעלימה על הבחירה. בנוסף לכך בחר הקב"ה גם במצוות.

בחירת בני האדם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בחירה חופשית

בהיות שבני האדם דומים לקב"ה (כביכול)[9], העניק להם הקב"ה את היכולת לבחור ולשלוט במעשיהם (וזאת בשונה מבעלי החיים ושאר היצורים בעולם, וכן מבשונה מהברואים בעולמות עליונים כמלאכים). אצל בני ישראל הבחירה היא בכל מעשיהם (מלבד במקרים מיוחדים בו שולל הקב"ה את בחירתו של האדם), ואילו אצל הגויים הבחירה היא חלקית - בענייני המצוות שלהם וכדומה. ביחד עם זאת, בבחירת הקב"ה בישראל נפעל טבע עצמי אצל כל יהודי לבחור בקב"ה[10] ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין[11], אלא שביכולתו לפעול נגד טבע זה.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. סה"מ מלוקט ח"ג ע' צט
  2. ראה לקוטי שיחות חלק יא ע' 5. חלק כג עמוד 219. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קצד. שיחת שבת פרשת בראשית ה'תשנ"ב ס"ג ועוד. אך ממאמר ביום עשתי עשר ה'תשל"א משמע שניתן לבחור בבחירה עצמית שלא משיקולים חיצוניים (רצון ושכל) אף אם גם השכל מצד עצמו מחייב זאת
  3. ראה לקוטי שיחות חלק יח ע' 409 ובהערות. חלק כ"ח עמוד 180 ועוד
  4. אמנם, לעיתים הבחירה מתעצמת עם הדבר הנבחר, ויש שמצד הבחירה נפעלת מעלה בדבר הנבחר (שכן, אין מניעה מצד הבוחר לבחור שיהיה מעלה בדבר הנבחר), אך אין זה נגזר ממהותה של הבחירה. ונוסף לכך, כאשר הבחירה פועלת מעלה בדבר הנבחר, לא ניכר בגלוי הבחירה (כפי שהוא בנשמות שהקב"ה בחר בהם שיהיו "בנים למקום", ומה שניכר בהם בעיקר הוא מעלתם (בנים) ופחות הבחירה - ראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.
  5. לקוטי שיחות חלק יא שם הערה 55
  6. ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצד. ולהעיר מלקוטי שיחות חלק כח ע' 177 ואילך שמקשר את דרגת הגורל עם דרגת הבחירה.
  7. לקו"ש חי"א שם. חי"ח שם. שיחת ש"פ תולדות שם ועוד
  8. סה"מ מלוקט ח"ה שם.
  9. ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק יח עמוד 6 הערה 56
  10. ראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט.
  11. ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם