בגתן ותרש

בִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ היו שני שומרי הסף של המלך אחשוורוש, ולפי המסופר במגילת אסתר הם זממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי מרדכי היהודי והם נתלו על עץ.

הסיפור המקראי

בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך אחשורוש (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך^{[דרוש מקור]}). אחשורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את מרדכי בתפקיד "היושב בשער המלך". השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי. הגמרא מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בשפה הטורסית, אולם מרדכי שהיה חבר בסנהדרין והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ברוח הקודש) . מרדכי הורה לאסתר המלכה להזהיר את המלך אחשורוש, אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את משמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה.

הסיפור מופיע במגילת אסתר כך:

בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

— פרק ב', פסוקים כב-כג

ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא מרדכי להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' יהונתן אייבשיץ ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.

לעומת זאת, הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים.

בתורת החסידות

בגמרא מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר נדדה שנת המלך והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על המן להרכיב את מרדכי היהודי על סוס ולהובילו ברחובות העיר, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. בתורת החסידות מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. .

בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך שמרדכי הציל את אחשורוש בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך.

ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". במסכת אבות מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" , הרבי מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את התורה לאורך הדורות עד משה רבינו, ובכך גואלים את דברי התורה.