הבדלים בין גרסאות בדף "באתי לגני"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(40 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
+
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''"באתי לגני"''' הינו שמו ([[דיבור המתחיל|הדיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר]] האחרון שכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] וכן המאמר הראשון וסדרת [[מאמר|מאמרים]] שבאה בעקבותיו שאמר [[הרבי]]. המאמרים פותחים במילות המדרש "באתי לגני" ונקראים על שמם.  
+
{{קובץ|באתי לגני}}
 +
 
 +
'''"באתי לגני"''' הינו שמו ([[דיבור המתחיל|הדיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר]] האחרון שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] וכן המאמר הראשון וסדרת [[מאמר|מאמרים]] שבאה בעקבותיו שאמר [[הרבי]]. המאמרים פותחים במילות המדרש "באתי לגני" ונקראים על שמם.  
  
 
{{ציטוט|תוכן=אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה:  
 
{{ציטוט|תוכן=אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה:  
באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן...|מקור=[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#1 מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ה']|מרכאות=כן}}
+
באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר [[שכינה]] לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן...|מקור=[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#1 מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ה']|מרכאות=כן}}
  
  
 
==באתי לגני תש"י==
 
==באתי לגני תש"י==
 
====תוכן המאמר====
 
====תוכן המאמר====
על הפסוק "באתי לגני" דרשו חז"ל שזוהי אמרתו של הקב"ה אודות התגלותו בעולם במתן תורה, שהיא מקומו מהעבר מפני שכבר בתחילת הבריאה 'עיקר שכינה בתחתונים היתה'. אלא שע"י חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה צדיקים עד משה רבינו שהמשיכו אותה מטה מטה, זאת בעיקר על ידי בניין המשכן עליה נאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וזהו גם עבודת כל אחד מישראל לעשות בתוכו עצמו ומהעולם 'משכן', כי כוונת הבריאה היא בכדי לעשות להקב"ה [[דירה בתחתונים]], והוא על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתאפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה.
+
על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים היתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
 +
 
 +
במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות ל[[הקב"ה]] [[דירה בתחתונים]].
  
כשם שהיו עבודות במקדש (ומשכן) כך ישנם מעין אלו בנפש האדם בעבודתו, ואחת העבודות היא, שהיו מקריבים שם קרבנות, ועל האדם לדעת שעבודת ההקרבה תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"), שאין שום מניעה ממנו להתקרב אל ה', וההקרבה היא "מין הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה ישנם כמה סוגי בני אדם, יש  שנפשם כבקר ("שור נגח בעל מדות גסות") ויש כצאן ("שהיא בהמה דקה.. גם בכלל בהמה"). ההקרבה עצמה היא על ידי "אש" שירד מלמעלה, והוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".
+
על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהיתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי [[נפש]] הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא [[בהמה]] דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה ב[[נפש הבהמית]] מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".
  
תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור, ומזה הסיבה היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" והשטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, עפ"י מאמר חז"ל: "אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות", שיהודי העובר עבירה הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שבמצוות, וכתוצאה מכך עובר בשאט נפש על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון עבודה זרה היה מוסר נפשו בכדי לא לעבור על רצון ה'.
+
תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט [[נפש]] על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'.
  
אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם היא רק על המדות שלו ולא על עצמות הנפש, שלכן בהגיע נסיון השייך לעצם הנפש כמו בענין הכפירה ר"ל, הרי זה נרגש אצלו ודווקא בדברים הפרטיים אפשר שתעלים הנפש הבהמית עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי.
+
אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שלו, ולא על [[עצם הנשמה|עצמות הנפש]]. ולכן, כאשר מגיע [[ניסיון]] השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים ה[[נפש הבהמית]] עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי.
  
אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם אלוקות לפי שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שהנביא מכונה "משוגע" שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים שמהשטות דקליפה נעשה שטות דקדושה ("אתהפכא חשוכא לנהורא") וכן הוא בכל אחד ואחד, שבכמה עניינים בענייני העולם נרגש שהם כחוק שאינם מזיזים אותם ממקומם ("וויילע אזוי טוט וועלט"), שתמורת זה יידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה" ועל ידי זה מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.  
+
אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "[[ביטול]] הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם [[אלוקות]] - כיון שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שה[[נביא]] מכונה "משוגע", שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים, מלשון שטות, הרומזים על הפיכת השטות דקליפה לשטות דקדושה. ענין זה נעשה אצל כל אחד ואחד, כאשר במקום לעמוד על עקרונותיו בעניני העולם הגשמיים, אותם הוא מרגיש כחוק שאין מזיזים אותם ממקומם - ידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה". על ידי העבודה של שטות דקדושה, מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.
 +
[[קובץ:באתי לגני נדב כהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|באתי לגני - מבואר על ידי הרב נדב כהן]]
 
====הוצאתו והדפסתו====
 
====הוצאתו והדפסתו====
ביום יו"ד שבט שנת [[תרד"ע]], הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת [[תש"ב]], הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, אמו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.  
+
ביום יו"ד שבט שנת [[תרד"ע]], הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשתו של אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת [[תש"ב]], הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, אמו של אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.  
  
בשנת תש"י חל להיות י' שבט בשבת קודש פרשת בא. לקראת יום זה יצא לאור "קונטרס י'-י"ג שבט", ובו מאמר חסידות על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", והמשכו מאמר היושבת בגנים".  
+
בשנת [[תש"י]] חל להיות י' שבט ב[[שבת קודש]] פרשת בא. לקראת יום זה יצא לאור "קונטרס י'-י"ג שבט", ובו מאמר חסידות על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", והמשכו מאמר היושבת בגנים".  
  
בעצם יום השבת קודש הסתלק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ומאמר "באתי לגני" התברר כמאמר אותו הוציא ליום ההסתלקות-הילולא שלו.
+
בעצם יום ה[[שבת קודש]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ, ומאמר "באתי לגני" התברר כמאמר אותו הוציא ליום ההסתלקות-הילולא שלו.
  
לקראת פורים וב' ניסן, הוציא הרבי את הפרקים הבאים ב"המשך" זה, שהיו מוכנים לדפוס אך ללא התחלות וסיומים (אשר טרם מסרם כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפני הסתלקותו). "המשך ההילולא" כולו כלל עשרים פרקים.
+
לקראת [[פורים]] וב' ניסן, הוציא הרבי את הפרקים הבאים ב"המשך" זה, שהיו מוכנים לדפוס אך ללא התחלות וסיומים (אשר טרם מסרם [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני [[הסתלקות]]ו). "המשך ההילולא" כולו כלל עשרים פרקים.
  
במשך השנה שלאחר ההסתלקות, דיבר הרבי בחלק גדול מהשיחות, אודות מעלות מאמר והמשך "באתי לגני", אשר במאמר זה השאיר בעל ההילולא את כל העצות וההדרכות לתקופה זו{{הערה|במכתבים רבים ב[[אגרות קודש]] חלק ג', ראה לדוגמא אגרות תקסב. תקסה. תקסח. ועוד.}}.
+
במשך השנה שלאחר ההסתלקות, דיבר הרבי בחלק גדול מהשיחות, אודות מעלות מאמר והמשך "באתי לגני", אשר במאמר זה השאיר בעל ההילולא את כל העצות וההדרכות לתקופה זו{{הערה|במכתבים רבים ב[[אגרות קודש]] חלק ג', ראה לדוגמא אגרות תקסב. תקסה. תקסח. ועוד. ראה גם [[לקוטי שיחות]] חלק ב' הוספות ל[[י' שבט]] ע' 512.}}.
  
 
==באתי לגני תשי"א==
 
==באתי לגני תשי"א==
 
באתי לגני תשי"א, הוא ה[[מאמר]] הראשון אותו אמר [[הרבי]] בקבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]] ב[[י' שבט תשי"א]].  
 
באתי לגני תשי"א, הוא ה[[מאמר]] הראשון אותו אמר [[הרבי]] בקבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]] ב[[י' שבט תשי"א]].  
  
את המאמר התחיל הרבי בשעה 22:40. במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו זה - [[הדור השביעי]]: {{ציטוטון|והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא}}.
+
את המאמר התחיל הרבי בשעה 22:40. במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו זה - [[הדור השביעי]]: {{ציטוטון|והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק [[שכינה]] כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא}}.
 
 
כאשר ציטטו בפני כמה מגדולי ישראל (רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ועוד) קטעים מהמאמר, ראו כבר אז בחכמתם את ייעודו ויעדו של הרבי כ[[מלך המשיח]].
 
  
 
==במשך השנים==
 
==במשך השנים==
משנת תשי"א והלאה, אמר הרבי מידי שנה ביום ה[[הילולא]] [[יו"ד שבט]] מאמר עם ה[[דיבור המתחיל]] "באתי לגני". ובכל שנה, ביאר פרק אחד מתוך עשרים הפרקים שבהמשך באתי לגני תש"י - לפי הסדר. בשנת [[תש"ל]] הושלם המחזור הראשון של לימוד ההמשך כולו, ואז החל בשנת [[תשל"א]] המחזור השני, מפרק א' - עד שנת [[תשמ"ח]].
+
משנת [[תשי"א]] והלאה, אמר הרבי מידי שנה ביום ה[[הילולא]] [[יו"ד שבט]] מאמר עם ה[[דיבור המתחיל]] "באתי לגני". ובכל שנה, ביאר פרק אחד מתוך עשרים הפרקים שבהמשך באתי לגני [[תש"י]] - לפי הסדר. בשנת [[תש"ל]] הושלם המחזור הראשון של לימוד ההמשך כולו, ואז החל בשנת [[תשל"א]] המחזור השני, מפרק א' - עד שנת [[תשמ"ח]].
  
 
בחלק מהשנים, אמר הרבי יותר ממאמר אחד ביו"ד שבט (או בסמיכות לו) עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". חלק ממאמרים אלו [[מוגה|הוגהו]] על ידו, אך רובם יצאו לאור "[[בלתי מוגה]]".
 
בחלק מהשנים, אמר הרבי יותר ממאמר אחד ביו"ד שבט (או בסמיכות לו) עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". חלק ממאמרים אלו [[מוגה|הוגהו]] על ידו, אך רובם יצאו לאור "[[בלתי מוגה]]".
שורה 42: שורה 45:
 
מאמרים אלו נדפסו בשני כרכים ב[[ספר המאמרים באתי לגני]].
 
מאמרים אלו נדפסו בשני כרכים ב[[ספר המאמרים באתי לגני]].
  
== ראו גם ==
+
==מהדורות נוספות==
 +
*'''באתי לגני המבואר''' -  ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
 +
*'''באתי לגני''' - ביאור של הרב [[נדב כהן]] בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
 +
==ראו גם==
 
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]  
 
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]  
 
*[[באתי לגני (ספר - גרין)]]
 
*[[באתי לגני (ספר - גרין)]]
 
*[[באתי לגני (דיסק)]]
 
*[[באתי לגני (דיסק)]]
*[[רוח שטות]]
+
 
*[[שטות דקדושה]]
+
==לקריאה נוספת==
*[[עצם הנשמה]]
+
*'''מאמר היסוד של דור השביעי''', [[שבועון בית משיח]] 214, ע' 58
*[[משכן]]
 
*[[דירה בתחתונים]]
 
*[[אתכפיא]]
 
*[[אתהפכא]]
 
  
 
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני תשי"א - עם ביאור] {{PDF}}
+
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני עם ביאור] - [[תשי"א]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26171 מאמר באתי לגני תשי"א - להאזנה]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26171 מאמר באתי לגני [[תשי"א]] - להאזנה]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99/ ניגון באתי לגני] - [[להאזנה]]
 +
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־18:37, 1 באפריל 2018

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך
באתי לגני

"באתי לגני" הינו שמו (הדיבור המתחיל) של המאמר האחרון שכתב אדמו"ר הריי"צ וכן המאמר הראשון וסדרת מאמרים שבאה בעקבותיו שאמר הרבי. המאמרים פותחים במילות המדרש "באתי לגני" ונקראים על שמם.

אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה: באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן...


באתי לגני תש"י

תוכן המאמר

על הפסוק[1] "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל[2] שזוהי אמרתו של הקב"ה אודות התגלותו בעולם במתן תורה. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת הבריאה 'עיקר שכינה בתחתונים היתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה צדיקים שהמשיכו אותה מטה מטה, עד משה רבינו שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין המשכן עליה נאמר[3]: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל[4] - על ידי העבודה של אתכפיא ואתהפכא, שעל ידם נמשך אור הסובב כל עלמין שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות להקב"ה דירה בתחתונים.

על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת הקרבנות שהיתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת בנפש האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מנפש הבהמית שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא בהמה דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע בנפש האלוקית, והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".

תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי לקליפות משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל[5]: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", שיהודי העובר עבירה הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שבמצוות, וכתוצאה מכך עובר בשאט נפש על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון עבודה זרה היה מוסר נפשו בכדי לא לעבור על רצון ה'.

אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על המידות שלו, ולא על עצמות הנפש. ולכן, כאשר מגיע ניסיון השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים הנפש הבהמית עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי.

אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם אלוקות - כיון שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שהנביא מכונה "משוגע", שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים, מלשון שטות, הרומזים על הפיכת השטות דקליפה לשטות דקדושה. ענין זה נעשה אצל כל אחד ואחד, כאשר במקום לעמוד על עקרונותיו בעניני העולם הגשמיים, אותם הוא מרגיש כחוק שאין מזיזים אותם ממקומם - ידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה". על ידי העבודה של שטות דקדושה, מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.

באתי לגני - מבואר על ידי הרב נדב כהן

הוצאתו והדפסתו

ביום יו"ד שבט שנת תרד"ע, הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת רבקה, אשתו של אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת תש"ב, הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, אמו של אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר אדמו"ר הריי"צ - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.

בשנת תש"י חל להיות י' שבט בשבת קודש פרשת בא. לקראת יום זה יצא לאור "קונטרס י'-י"ג שבט", ובו מאמר חסידות על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", והמשכו מאמר היושבת בגנים".

בעצם יום השבת קודש הסתלק אדמו"ר הריי"צ, ומאמר "באתי לגני" התברר כמאמר אותו הוציא ליום ההסתלקות-הילולא שלו.

לקראת פורים וב' ניסן, הוציא הרבי את הפרקים הבאים ב"המשך" זה, שהיו מוכנים לדפוס אך ללא התחלות וסיומים (אשר טרם מסרם אדמו"ר הריי"צ לפני הסתלקותו). "המשך ההילולא" כולו כלל עשרים פרקים.

במשך השנה שלאחר ההסתלקות, דיבר הרבי בחלק גדול מהשיחות, אודות מעלות מאמר והמשך "באתי לגני", אשר במאמר זה השאיר בעל ההילולא את כל העצות וההדרכות לתקופה זו[6].

באתי לגני תשי"א

באתי לגני תשי"א, הוא המאמר הראשון אותו אמר הרבי בקבלתו את נשיאות חסידות חב"ד בי' שבט תשי"א.

את המאמר התחיל הרבי בשעה 22:40. במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו זה - הדור השביעי: "והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על-ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא".

במשך השנים

משנת תשי"א והלאה, אמר הרבי מידי שנה ביום ההילולא יו"ד שבט מאמר עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". ובכל שנה, ביאר פרק אחד מתוך עשרים הפרקים שבהמשך באתי לגני תש"י - לפי הסדר. בשנת תש"ל הושלם המחזור הראשון של לימוד ההמשך כולו, ואז החל בשנת תשל"א המחזור השני, מפרק א' - עד שנת תשמ"ח.

בחלק מהשנים, אמר הרבי יותר ממאמר אחד ביו"ד שבט (או בסמיכות לו) עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". חלק ממאמרים אלו הוגהו על ידו, אך רובם יצאו לאור "בלתי מוגה".

מאמרים אלו נדפסו בשני כרכים בספר המאמרים באתי לגני.

מהדורות נוספות

  • באתי לגני המבואר - ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב יקותיאל גרין.
  • באתי לגני - ביאור של הרב נדב כהן בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. שיר השירים ה, א.
  2. שיר השירים רבה על הפסוק.
  3. שמות כה, ח.
  4. על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני תשי"ג הערה 5).
  5. סוטה ג, א.
  6. במכתבים רבים באגרות קודש חלק ג', ראה לדוגמא אגרות תקסב. תקסה. תקסח. ועוד. ראה גם לקוטי שיחות חלק ב' הוספות לי' שבט ע' 512.