עריכת הדף "אתרוג קלבריה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 9: שורה 9:
 
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
 
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
  
גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1="אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}.
+
גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: '''"דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"'''{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1='''"אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:''כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים"''' [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}
  
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: [[הרבי]] מביא ב[[איגרות קודש]]{{הערה|1="וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תשכ"ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' עמודים פ"ב-פ"ג}} את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] כי שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבנו]] "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'"{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ"ג פסוק מ'}} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר "משמני הארץ יהיה מושבך"{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ"ז פסו ל"ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] - [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות תרצ"ט]] עמוד 294.}}. משום כך נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: "[[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.
+
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר [[הקב"ה]] למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}.. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: [[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.
  
 
==חב"ד ואתרוגי קלבריה==
 
==חב"ד ואתרוגי קלבריה==

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)