הבדלים בין גרסאות בדף "אתרוג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(37 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אתרוג.jpg|left|thumb|250px|עץ אתרוגים]]
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אתרוג,''' הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
+
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]]
 +
[[קובץ:אתרוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עץ אתרוגים]]
 +
'''אתרוג,''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] שמצווה מהתורה לנענעם ב[[חג הסוכות]].
  
 
== מנהג חב"ד ==
 
== מנהג חב"ד ==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}}
 +
מנהג חב"ד הוא לקחת [[אתרוג קלבריה|אתרוג מקלבריה]], שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערה|גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".}}
  
ב[[קלבריה]] גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.{{הערת שוליים|גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.}}
+
==בחסידות==
 +
האתרוג הוא משל לספירת המלכות של [[זעיר אנפין]] (הנקראת לעיתים עטרת היסוד), ולכן אין להפרידו משאר שלשת המינים המורים על שאר הספירות{{מקור}}.
 +
 
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
 
 +
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת [[אתרוגי קלבריה]] דוקא {{אינפו}}
 +
*[https://col.org.il/news/113538 איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא] - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'[[בית מדרש להוראה ומשפט]]' ב[[רחובות]]. {{חב"ד און ליין}}
 +
*[http://lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2394&CategoryID=766 - אתרוגי קלברייה לארץ-הקודש], ניצוצי רבי, הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], גיליון [[התקשרות]] 586.
 +
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf 'ואנוהו']''', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
  
::'''לערך מורחב: [[קלבריה]].'''
 
== קישורים חיצונים ==
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו]
 
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו]
 
{{ערך חסר}}
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
{{סוכות}}
 
[[קטגוריה:מצוות]]
 
[[קטגוריה:מצוות]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 +
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה מ־05:08, 19 בספטמבר 2021

עץ אתרוגים

אתרוג, הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.

מנהג חב"ד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתרוג קלבריה

מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מקלבריה, שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.[1]

בחסידות

האתרוג הוא משל לספירת המלכות של זעיר אנפין (הנקראת לעיתים עטרת היסוד), ולכן אין להפרידו משאר שלשת המינים המורים על שאר הספירות[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".