עריכת הדף "אשה"

[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.

==האשה ביהדות וב[[חסידות]]==
===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{הערה|ראה: מדרש תנחומא פרשת 'כי תשא', סימן י"ט. רבינו בחיי קהלת פרק ז. על הפסוק "אשה אחת באלף לא מצאתי". ועוד}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

===בחטא המרגלים לא השתתפו===
אף בחטא המרגלים נשים לא השתתפו, כאשר הגברים אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה, הנשים אמרו (בנות צפלחת) "תנו לנו אחוזה".

===נשים דעתן קלה===
אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "נשים דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ולא מוח ה[[דעת]]{{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג] ואילך.}}.

בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}.

==מצוות תלמוד תורה==
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל [[מצוות עשה]] שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}} 

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו כן הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות. 

הסביר הרבי, שחיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן{{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] תשל"ט, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]]. 

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{הערה|עיין בשיחת הרבי עם האדמו"ר מבעלז, שיח שרפי קודש, עמ' 405 ואילך}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית.{{הערה|1=התוועדויות, תש"נ, כרך ג, עמ' 173. וראו גם למשל: אגרות קודש, כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99. ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

===לימוד חסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד החסידות]]}}
[[קובץ:לימוד החסידות נשים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על לימוד חסידות לנשים ובנות: '''אודות לימוד תורת החסידות על ידי נשים ובנות - כיון שזהו לימוד המסביר אופן עבודת השם ומביא לאהבתו ויראתו הרי כל המחויב בעבודת השם שייך ללימוד זה''']]
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}}.

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה', [[אחדות ה']], ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}}

== חיוב נשים במצוות ==
האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצוות לא תעשה, ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמא. 

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{הערה|בסידור אדמו"ר הזקן אין מופיע ברכה זו.}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו{{הערה|ו' כ"ג}} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקויימם בעיקר על ידי נשים, והם המצוות שמרזמות על העמודים שעליהם בית ישראל קיים, נרמז במילה הח"ן אותיות חנ"ה, '''ח'''לה - מרמזת על כללת מצוות הכשרות, '''נ'''דה - מרמז על כללות דיני טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת נרות שבת - מרמז על כללות קיום מצוות שבת, שלושת מצוות אלו הם יסודותיו של הבית היהודי.

יש מנהגים מיוחדים של נשים, כגון איסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד. 

מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏{{הערה|‏מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א‏}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" היינו מחמת שאין חייבות במצוות תפלין לא יראו לנכון להיזהר עליהם. - תוספות עירובין צו א‏}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו}}.

===צניעות וכבוד הציבור===
[[קובץ:תפקידה של אשה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה ששאלה על יציאה לעבודה: '''עיקר תפקיד בת ישראל נשואה – להיות עקרת הבית כדבעי, היינו הנהלת הבית בכלל, ובמיוחד גידול וחינוך הילדים, וזה מתאים גם כן למה שנאמר כל כבודה בת מלך פנימה.{{ש}}בקושי התירו שתתעסק בעסק בחוץ – כשזהו בחינוך בני ישראל, כיון שלנשים יש רגש אמהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר,{{ש}}או – בכדי לפטור הבעל (העוסק בהתמדה בלימוד התורה מדאגות פרנסה המוכרחת או – כשהתעסקות הבעל בפרנסת בני ביתו, למרות השתדלותו בזה כמו שנאמר: שארה כסותה לא יגרע, אינה מספיקה וזקוק לעזר אשתו בפרנסת הבית'''.]]
{{ערך מורחב|ערך=[[צניעות]]}}
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור. 

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}, עם זאת, הרבי עודד בדורנו עיסוק של נשים ובנות בתחום החינוך, והתבטא שהסיבה לכך היא מפני שלנשים יש רגש אימהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר{{הערה|ראו בתצלום [[מענות קודש|מענה הרבי]] המופיע בצד כותרת זו. התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 617. לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 319. התוועדויות תשמ"ט חלק ג' עמוד 211.}}.

== ראו גם ==
*[[נשי ובנות חב"ד]]
*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* [[ליקוטי שיחות]], כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* [[זושא וולף]], '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', [[אהרן אליהו גרשוני]] (מבוא: הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]]), תשמ"א.
*'''"אשת חיל"''' - לקט דברי ומכתבי רבותינו נשיאינו לנשי ובנות ישראל, הוצאת תורה אור, תשפ"ב.
*[[יוסף יצחק חיטריק]], '''שליחות בבית''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1868 עמוד 47
*'''כה תאמר לבית יעקב''', כינוס הנשים השנתי שמתקיים אצל הרבי כהכנה ל[[חג השבועות]], במדור 'והבט פני משיחך', {{שבועון בית משיח}} [[כ"ח אייר]] [[תש"פ]] עמוד 48
*הרבנית סימה אשכנזי, '''עקרת הבית''', מוסף 'נשי' ל{{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1877 עמוד 22
*שניאור ברגר, '''המהפכה של בעל הגאולה''', {{שבועון בית משיח}} 1267 עמוד 32
*'''תמונות נשים, האם מותר לפרסמן - ע"פ דעת רבינו''' הרב [[יעקב הורוביץ]] [[הערות וביאורים]] גליון 1100 ע' 134.
*לקט אגרות על יציאת נשים לשוק העבודה, [https://w2.chabad.org/media/pdf/1217/EStx12173738.pdf '''התוועדות – יו"ד שבט, ה'תשל"ו''' ג], [[ועד הנחות בלה"ק]], קונטרס לשבת פרשת וארא תשפ"ג, עמ' 34–37

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://old2.ih.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, [[תשס"ט]] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב"ד בישראל}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב"ד בישראל}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב"ד בישראל}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
*{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
*הרב זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb670f51d4b4_1605791989.pdf נשים תחילה - במשנתו של הרבי מליובאוויטש]''', בתוך קובץ 'בא"ר' בהוצאת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] עמוד 28
*ניצוצי רבי, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 נשי ובנות ישראל]''', שבועון התקשרות גליון 969

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:נשים|*]]
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 1:		שורה 1:
−	[[~~קובץ~~:הרבי כנס נשי חבד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]	+	[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]
	'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.		'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.