אריה
האריה הוא חיה טמאה.
בכך שהאריה חיה טמאה, נראה כי נפילתו לקליפה היא למטה מהשור שהוא בהמה טהורה.
לעומת זאת, במרכבה העליונה נהפוך הוא, פני האריה הם אל הימין, שהיא דרגה גבוהה יותר מהשור, והיא מורה על בחינת האהבה.
מכאן נלקח ההסבר הידוע בתורת החסידות ש"כל הגבוה יותר נופל למטה יותר".[1].
::לערך מורחב: מרכבה.
כנסת ישראל נקראת בשם "תבל", מכיון שתבל הוא בגימטריא ב' פעמים אריה. אריה רומז על בחינת האהבה וכנאמר בפסוק "פני האריה אל הימין", וכן רומז על בחינת היראה - שכן הוא גם כן אותיות יראה. על ידי שתי בחינות אלו שהם ביטול היש, היא נעשית כלי ראוי, ונקראת "ארץ חפץ".[2]
את הפסוק "פני אריה אל הימין" מפרש אדמו"ר הצמח צדק: אריה הוא אותיות ראיה, שיהיה בבחינת "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - ידיעת האלוקות בבחינת גילוי ולא ידיעה בעלמא, ועל ידי כך - "אל הימין" - מעורר את בחינת האהבה הרמוזה בימין[3].
על ידי ההתבוננות של אריה - האהבה הנרמזת ב"אל הימין", על ידי כך נמשכת בחינת הגבורה, שהרי אריה הוא בגימטריא גבורה, ועל ידה מתגבר האדם על תאוות נפש הבהמית שלו ומגרשם וזאת על ידי כח הגבורה הנמשך מהבינה.[4]
