אריאל שרון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש הממשלה ה11 של מדינת ישראל מר אריאל שרון אצל הרבי

מר אריאל (אריק) שרון (ה' באדר תרפ"ח-י' שבט ה'תשע"ד) היה אלוף בצה"ל, חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ה11 במדינת ישראל. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם במלחמת העצמאות, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון ארץ ישראל השלימה ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת תשס"ה חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור.בה' טבת תשס"ו כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד למותו בי' בשבט תשע"ד.

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם הרבי, ואף נפגש עמו ביחידות מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של חב"ד.

פעילותו הצבאית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
מכתבו של ראש הממשלה של מדינת ישראל אריאל שרון אל הרבי

בכ"ו חשון תשי"ז נערך קרב המתלה במסגרת מלחמת סיני, במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של אריאל שרון למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים וגרמה לפציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה היתה חסרת תכלית צבאית, הוא זכה להערכה רבה בשל גילויי הגבורה של החיילים שהשתתפו בו.

פעילותו הפוליטית

כשר בממשלות ישראל

לכנסת נכנס לראשונה בשנת תשל"ג אז פרש מצה"ל והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, בתשל"ו נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה יצחק רבין. בתשל"ז הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של מנחם בגין. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

לאחר הבחירות בשנת תשמ"א התמנה לשר הביטחון, ובחודש ניסן תשמ"ב פינה את חבל ימית. מספר חודשים לאחר מכן יזם את בצע שלום הגליל שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה לקריית שמונה, אך בפועל הגיעו הכוחות עד לביירות בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.

במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות יצחק שמיר נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת תשמ"ח רכש בית ברובע המסולמי של העיר העתיקה בירושלים כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת תש"נ התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי יהודים מרוסיה לאחר נפילת מסך הברזל[1]. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ביהודה ושומרון.

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון להסכמי אוסלו ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ תשנ"ה אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת נתניהו בתשנ"ו התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת תשנ"ח לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת הסכמי ואי.

כראש ממשלה

בתקופת כהונתו כראש ממשלה בתשס"א פרצה האינתיפאדה השניה במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. בתשס"ב, בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע חומת מגן למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי ארץ ישראל, מעשה המסמל שבר אידאולוגי ברעיון 'ארץ ישראל השלמה'.

תוכנית ההתנתקות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות
הדמיית החנוכיה הגדולה בעולם על צלע ההר בפארק על שם ראש הממשלה של מדינת ישראל מר אריאל שרון

לקראת הבחירות בשנת תשס"ג הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת הסכמי "שלום". בתשס"ד הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ביש"ע חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל האידיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו משאל עם. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה ברוב גדול. למרות ההתנגדות התכחש שרון להתחייבותו לפני ההצבעה לכבד את תוצאות ההצבעה, והמשיך במהלך התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

בי"ב אב תשס"ה ביצע את תוכנית ההתנתקות.

זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית לקה באירוע מוחי,[2]. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו בי' שבט תשע"ד.

אתר המזבלה חיריה במרכז הארץ נהפך לפארק ירוק על שמו 'פארק אריאל שרון'. מידי שנה בחג החנוכה מודלקת על צלע ההר החנוכיה הגדולה בעולם ביוזמת יעקב גלויברמן ובהשתתפות בני משפחתו של שרון.

קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד

קשריו של שרון עם הרבי החלו בשנת תשכ"ז, שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. בחודש תשרי תשכ"ח, כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו במלחמת ששת הימים[3].

בתמונה קבוצתית בסיום ההתוועדות בחג הפורים תשס"ג בקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, ראש הממשלה של מדינת ישראל אלוף אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצי'ק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק, הרב נתן וולף ור' שניאור זלמן ברגר

בכ"ג סיוון תשכ"ח ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. שרון הזכיר את היחידות מספר פעמים, וחלק מהנאמר בה הודפס במקומות שונים[4], במכתב לשז"ר כמה ימים אחר כך[5] כתב הרבי על ביקור זה בקצרה.

בי"ב אלול תשכ"ח כתב לו הרבי בחריפות על האסון שיש בקו בר לב, חודשים ספורים אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ל נכנס אל הרבי ליחידות יחד עם אשתו. כשחזר ארצה נערכה לו קבלת פנים בכפר חב"ד.

בשנת תשל"ז כשבנו עומרי חגג בר מצווה ביקש מר' שלמה מיידנצ'יק שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב יחיאל מלוב למד עם אריק ועומרי בביתם ברחובות אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, בכ"ח אלול תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".[6] ביום הבר מצווה עצמו הגיעו לישיבה בכפר חב"ד, הניחו תפילין ועלו לתורה[7].

בביקורו אצל הרבי בשנת תשמ"ח, אמר לו הרבי כי כתוב בתורה "וישבתם לבטח בארצכם", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. שרון ביקש מהרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "... בקיום מצוות התורה"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי יהודי הינו אדם הכופר בעבודה זרה, ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ולהר סיני הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא.[8][9]

בא' סיוון תשמ"ט עבר יחד עם רעייתו בחלוקת דולרים, נושא השיחה נסב סביב שלימות הארץ.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. מספר פעמים במהלך נאומיו באו"ם הזכיר את הרבי ואת ביקוריו אצלו. פעמים רבות ביקר בכפר חב"ד, ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב שלמה מיידנצ'יק, שהי' מחותן אתו (בתו של מיידנצ'יק התחתנה עם הרב עופר מיודובניק, אחיינו של שרון).

בחג הפורים תשס"ג התקיימה התוועדות חסידית ביוזמת אריאל שרון בקבינט הבטחוני. ההתוועדות שהייתה אמורה לכלול קריאת המגילה ולארוך כ-40 דק' התארכה לבקשתו של שרון מעל לשעתיים. באותה הזדמנות סיפר בפני חברי הקבינט על פגישותיו עם הרבי. באותה הזדמנות סיפר כי במהלך פגישותיו העלה בפני הרבי רעיונות שונים שעל כמה מהם נענה בשלילה, ובכולם צדק הרבי. כמו בתקופה שברית המועצות שלחה להקות זמר להופעות ברחבי העולם כדי לחפות על מעשי הפשע שנעשו במדינה הציע שרון כי לפני כל הופעה במדינה מערבית תגיש הממשלה מחאה בשגרירות ודרישה לביטול ההופעה. הרבי ענה כי רוסיה היא מדינה מסוכנת וניבא כי לא ירחק היום והשלטון הקומוניסטי יפול.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

וידאו
תמונות
כתבות

הערות שוליים

  1. נפילה אותה ניבא הרבי עשרות שנים קודם לכן, בו' בתשרי תשכ"ז, ומאוחר יותר בשנת תשמ"ו כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי)
  2. רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו יש דין ויש דיין קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו. סקר.
  3. אגרות קודש כרך כה ט'שפא.
  4. ב'תשורה' ובשבועון בית משיח
  5. [1] אגרות קודש כרך כה ט'תקיג
  6. המכתב של אריק לרב מלוב עמוד שני מהמכתב
  7. http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354
  8. וידאו מהביקור קובץ וידאוקישור לאתר חב"ד אינפו
  9. מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי.
ראשי ממשלות ישראל
אהוד אולמרט | יגאל אלון | לוי אשכול | מנחם בגין | דוד בן גוריון | אהוד ברק | גולדה מאיר | בנימין נתניהו (מכהן) | שמעון פרס | יצחק רבין | יצחק שמיר | אריאל שרון | משה שרת
(לפי סדר האל"ף בי"ת)