הבדלים בין גרסאות בדף "ארגון הגג למוסדות חב"ד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה ה[[יחידות]] בגרסא מעט שונה.}}.
+
היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ב[[יחידות]] לרב [[שמואל חפר]] אמר [[הרבי]]: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"{{הערה|כך נדפסה ה[[יחידות]] במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה ה[[יחידות]] בגרסא מעט שונה.}}.
  
בשנת תשל"ט קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב לייבל קפלן ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת{{הערה|ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.}}
+
בשנת [[תשל"ט]] קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב [[לייבל קפלן]] ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת{{הערה|ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.}}
  
באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש סיון, הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא ווילימובסקי]], הרב [[שלום פלדמן]] והרב [[משה סלונים]] (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב [[אהרן פרידמן]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יעקב מינסקי]], הרב [[מרדכי גולדברג]], והרב [[דב טייכמן]]).
+
באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש [[סיון]], הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא ווילימובסקי]], הרב [[שלום פלדמן]] והרב [[משה סלונים]] (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב [[אהרן פרידמן]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[ברוך גופין]], הרב [[יעקב מינסקי]], הרב [[מרדכי גולדברג]], והרב [[דב טייכמן]]).
  
בהמשך, עם הגעתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג, ועם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], הרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], הרב [[אריה לייב קפלן]] - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב [[שמואל חפר]] - מנהל סמינר [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]].
+
בהמשך, (עם הגעתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג) עם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], הרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], הרב [[אריה לייב קפלן]] - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב [[שמואל חפר]] - מנהל סמינר [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]].
  
ב[[חודש אדר]] תשל"ט, שיגר הרבי מכתב חריף אל ר' [[שמואל חפר]] על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי '''והפצרתי''' וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת '''"חדשות"''' בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"{{הערה|ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.}}.
+
ב[[חודש אדר]] [[תשל"ט]], שיגר [[הרבי]] מכתב חריף אל ר' [[שמואל חפר]] על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי '''והפצרתי''' וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת '''"חדשות"''' בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"{{הערה|ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.}}.
  
 
בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.
 
בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.

גרסה מ־21:58, 26 בינואר 2022

ראש הבלאנק של ארגון הגג

ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש היה גוף מייצג של כלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שפעל בין השנים תשל"ג-תש"נ, ונוהל על ידי ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, הרב אפרים וולף, הרב אריה לייב קפלן, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב שמואל חפר.

הארגון הביא להתפתחותם של מוסדות וקהילות חב"ד בארץ הקודש, ועמד בקשר רציף עם הרבי וקיבל הוראות תדירות בנוגע לפעולותיו. הארגון פורק בהוראתו הישירה של הרבי בחודש ניסן תש"נ.

היסטוריה

היוזמה להקמת ארגון הגג הייתה מהרבי בעצמו, כאשר ביחידות לרב שמואל חפר אמר הרבי: "אם היה ארגון גג למוסדות חב"ד - הייתה העבודה באופן אחר לגמרי, אלא שלא 'אוחזים' בזה"[1].

בשנת תשל"ט קיבל הרבי הצעה של הרה"ח הרב לייבל קפלן ע"ה, שליחו של הרבי להקמת שיכון חב"ד בצפת[2]

באסיפה הראשונה שהתקיימה בחודש סיון, הוגדרו מטרותיו של ארגון הגג, ונבחר 'ועד הפועל' שיתאסף בכל שבוע כדי לבחון את ההתקדמות בפעולות הארגון. חברי הועד שנבחרו היו הרב מענדל פוטרפס, הרב אפרים וולף, הרב שמואל חפר, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא ווילימובסקי, הרב שלום פלדמן והרב משה סלונים (כשבנוסף אליהם השתתפו באסיפות הראשונות גם הרב אהרן פרידמן, הרב חנוך גליצנשטיין, הרב ברוך גופין, הרב יעקב מינסקי, הרב מרדכי גולדברג, והרב דב טייכמן).

בהמשך, (עם הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לפעול בשליחות הרבי בהקמת היישוב החב"די בצפת, והצטרפותו להנהלת ארגון הגג) עם התמסדות פעולותיו של הארגון, עמדו בראשו ארבעה עסקנים, שייצגו את המוסדות המרכזיים של חסידי חב"ד בארץ באותן שנים: הרב שלמה מיידנצ'יק - יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, הרב אריה לייב קפלן - מנהל מוסדות חב"ד בצפת, והרב שמואל חפר - מנהל סמינר בית רבקה.

בחודש אדר תשל"ט, שיגר הרבי מכתב חריף אל ר' שמואל חפר על חוסר פעילותו של ארגון הגג: "זה זמן ארוך ביותר שדיברתי והפצרתי וכו' על דבר ארגון גג, והזהרתי שכל המוסדות סוף סוך יפסידו על ידי היעדרו - גם אלה הנבנים על חשבון חורבנו של מוסד אחר דחב"ד, ומלבד חילוקי דעות ומחלוקת "חדשות" בזה לא קבלתי כל ידיעות על דבר פעולה ממשית"[3].

בעקבות מענה זה מונה הרב קפלן כיו"ר הארגון, ועם מינויו נרשמה תנופה ממשית בפעולותיו ובסדר הארגוני שלו.

בשנת תשמ"ב צורף להנהלת הארגון הרב זושא וילימובסקי, כמופקד על הקשר והתיאום בין ארגון הגג למוסדות חב"ד ברחבי הארץ.

הוראות מהרבי

בשנת תשמ"ב מסר הרב חודוקוב מהרבי באמצעות הטלפון בקשר עם ארגון הגג: "בכלל צריך הארגון גג לדאוג לכל ארץ ישראל, וזה יעזור גם כן ליתר המוסדות".

ובהמשכה של אותה שנה, התקבל מענה מהרבי בקשר עם פתיחת משרד של ארגון הגג בניו יורק למטרת איסוף כספים: "הרי זה מקום לסכסוכים תמידיים בהשגת גבול דהמוסדות כאן, תלונות אנשים וכו', ולכן מופרך".

בשנת תשמ"ט כאשר נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת ארגון הגג להנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב בקשר לייצוגם של בתי חב"ד ברחבי הארץ, צידד הרבי בעמדתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש שבתי חב"ד מסונפים לצעירי אגודת חב"ד בלבד.

מטרות ופעולות

מטרתו של ארגון הגג היה הקמת גוף מייצג, שיאחד את כלל מוסדות ופעולות חב"ד ברחבי הארץ וייצג אותם בפני גורמי השלטון וגורמים נוספים, וכן לפעול בעניני הרבי שאינם שייכים למוסד או לארגון חב"די מסויים.

מפעולות הארגון:

  • מינוי שלוחי הרבי לארץ הקודש במשרות הוראה ורבנות.
  • עמידה בקשרי ידידות עם רבנים לא חב"דיים, גורמים פוליטיים, ואילי הון.
  • איתור אברכים חב"דיים המתאימים לפעול בעסקנות, והכשרתם.
  • ביסוס וקיום מוסדות חב"ד, והקמת סניפים חדשים.
  • יצירת דעת קהל חיובית, באמצעות הוצאה לאור והפצה[4].
  • כנסים ארציים לכבוד סיומי הרמב"ם.

ביטול הארגון

עם בחירתו של מר יצחק שמיר לראשות הממשלה, הקמת ממשלת ימין צרה בראשותו, ועמידתו העיקשת על שלימות הארץ, החל מר שמעון פרס במהלכים חשאיים לשכנוע חברי כנסת מתוך הממשלה להצטרף אליו להצבעת אי-אמון. במסגרת מהלכים אלו קיים מר פרס ששימש אז כשר האוצר מגעים בענייני תקציב עם עסקני ארגון הגג, מהלכים שפורשו ע"י הציבור כתמיכה במפלגתו של מר פרס וכמתן לגטימציה להקמת ממשלה בראשותו. מגעים אלו נתנו למועצת גדולי התורה להבין שדעתו של הרבי אינה שוללת נחרצות תמיכה בהקמת ממשלה בראשות השמאל.

בסופו של דבר, נבלמה תכנית הקמת הממשלה בזכות שני חברי כנסת, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר שנעדרו ממליאת הכנסת לאור היחשפותם לדעתו הוותיקה והאמיתית של הרבי השוללת כל לגטימציה למסירת שטחי מארץ ישראל לערבים ודיבורים בכיוון זה. מאורע זה קיבל לימים את השם התרגיל המסריח.

בתקופה זו הורה הרבי לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש לבטל את ארגון הגג ויומיים אחרי חג הפסח[5] כתב הרבי ליו"ר הארגון: "בטלתי כל הארגון גג"[6].

בעקבות אירועים אלו נערך בכ"ד ניסן תש"נ בכפר חב"ד כינוס לחסידים ומנהלי המוסדות בראשות הרבנים. החלטות הכינוס היו:

א. הדגשת דעתו הקדושה של הרבי על האיסור למסור שטחים ולתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן אודות כך ב. הוקעת העסקנים שסילפו את עמדת הרבי הברורה הנ"ל ושגרמו בכך פגיעה כבוד ואחדות המחנה החרדי ועל כן העסקנים הללו לא מוסמכים מכאן והלאה לייצג את עמדת חב"ד בכל ענין שהוא ג. הודעה כי לא הייתה מעולם כל כוונה מצד חב"ד לפגוע ח"ו בכבודם של חברי מועצת גדולי התורה ונשיאה והבעת צער על רושם מוטעה זה שנוצר ללא כל יסוד ד. הבעת תקווה שכל ממשיכי דרך הבעל שם טוב ותלמידיו יטו שכם אחד לעמוד איתן לשלימות התורה, העם והארץ מתוך שלימות החסידות עד ביאת גואל צדק, בקרוב ממש.

לצד זאת פרסם מזכיר בית דין רבני חב"ד באה"ק, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הודעה והבהרה שבכינוס הוחלט שאין לאף אחד רשות לייצג את עמדת חב"ד בשום צורה שהיא ללא קבלת רשות מהבית דין וכל הסומך על עסקן שפועל שלא ברשות הבי"ד שם מבטחו על קרן הצבי.

בכ"ט ניסן כתב הרבי במענה לאחד מחברי מועצת גדולי התורה שכתב שרוצה לשוחח עם הרבי בטלפון, בכדי לוודא באופן ישיר האם הודעת רבני חב"ד משקפת נאמנה ובדיוק את דעתו של הרבי:

"לטלפן בשמי זה כמה וכמה זמן שאיני מדבר טלפונית מעבר לים, וצ"ל התרת נדר וכו', ועוד וגם זה עיקר שכדי שלא לבייש את כו', שלא לבייש את שלא עניתיו בעבר (הקרוב) גם זה לא יועיל. ועוד ועיקר הודעה הנ"ל כבר הייתה באסיפת חירום דרבני ועסקני חב"ד באה"ק, ונצטוו לפרסמה, וחזקה שליח עושה שליחותו" [7].

תחומי אחריותו של הארגון עברו לרבני בית דין רבני חב"ד, אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש[דרוש מקור].

במענה לשאלת השלוחים באוסטרליה לאחר מכן באם כדאי לעשות במדינתם ארגון הגג, ענה הרבי בכ"ד אייר תנש"א: "הגג שבעבר לא הצליח ודי למבין"[8].

פעילי הארגון

במשך השנים נטלו בפעולות הארגון עסקנים שונים שייצגו את מוסדות חב"ד בארץ:

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. כך נדפסה היחידות במבוא ל'ימי תמימים' חלק ו' עמוד 39. בחלק ח' בסדרה עמוד 37 הובאה היחידות בגרסא מעט שונה.
  2. ראה תשורה שהוציאה לאור משפחת קפלן בשנת תשס"ט, עמ' 31.
  3. ימי תמימים חלק ז' עמוד 296.
  4. לדוגמה בסיום הרמב"ם השישי בשנת תש"נ הוציא ארגון הגג חוברת ובה כל ה'הדרנים' על הרמב"ם משנת תשמ"ה ואילך.
  5. היו שראו בדברי הרבי ליו"ר הארגון בכ"ח תשרי בתחילת אותה שנה, שכל השנה אפשר לבנות את הגג ועל פסח נאמר שבוקעים אותו, כרמז לפירוק הארגון בסמיכות לחג הפסח
  6. מצילום הכתב יד קודש
  7. ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 147
  8. ליקוט מענות קודש תנש"א ע' 129.