הבדלים בין גרסאות בדף "ארבע יסודות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח מים עפר. | כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח מים עפר. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי ה[[מרה שחורה]]. | יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי ה[[מרה שחורה]]. | ||
| + | == סדר היסודות == | ||
| + | את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר תשובת השנה, [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע): | ||
| + | === ארמ"ע === | ||
| + | הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר. | ||
| + | |||
| + | סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], [[הלכות יסודי התורה]] פ"ג ה"י}}, כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד ה[[כלים]]. | ||
| + | |||
| + | === מאר"ע === | ||
| + | סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם. | ||
| + | |||
| + | התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו ימין]] - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא של הרצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - [[קו שמאל]]. הרוח עתים עולה ועתים יורדת{{הערה|[[קהלת]] ג,כא}}, והיא כנגד [[קו האמצע]] - [[התכללות]] החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת ה[[מלכות]] שלאחר סיום ה[[ג' קווים]]. | ||
| + | |||
| + | === ראמ"ע === | ||
| + | סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים. | ||
| + | |||
| + | האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמא של לדבר [[דומם]]). | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־19:53, 1 בדצמבר 2010
כל נברא בעולם, מורכב מארבע יסודות שהם אש, רוח מים עפר.
לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות.
ארבעת היסודות שבאדם
גם ארבעת היסודות שבנפש הבהמית שבאדם, הם אש, רוח, מים, עפר.
אש: יסוד זה מביא את האדם לידי כעס וגאווה, והוא מופעל על ידי כנגד המרה אדומה.
רוח: יסוד זה מביא את האדם הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי המרה ירוקה.
מים: יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, מילתא דבדיחותא, וליצנות.
- כנגד יסוד זה מכוונת המרה לבנה.
עפר: יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי המרה שחורה.
סדר היסודות
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים[1], מלבד הסדר המופיע בתחילת התניא (אמר"ע):
ארמ"ע
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.
סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע[2], כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד הכלים.
מאר"ע
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל הספירות. סדר זה הוא סדר היסודות לפי האור והחיות שבהם.
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד קו ימין - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא של הרצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - קו שמאל. הרוח עתים עולה ועתים יורדת[3], והיא כנגד קו האמצע - התכללות החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת המלכות שלאחר סיום הג' קווים.
ראמ"ע
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל הדצח"מ - היסודות המורכים.
האדם נקרא "רוח ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש הבהמית נקראים אש. המים מצמיחים כל מיני תענוג[4] (העפר הוא הדוגמא של לדבר דומם).
הערות שוליים
- ↑ מתוך הספר תשובת השנה, הרב יצחק גינזבורג
- ↑ רמב"ם, הלכות יסודי התורה פ"ג ה"י
- ↑ קהלת ג,כא
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק א'
