הבדלים בין גרסאות בדף "ארבע יסודות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ארבעת היסודות שבנפש הבהמית שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''. == אש == יסוד זה מביא את האדם לידי כעס ו[[גאוו…)
 
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(44 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''.
+
כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח [[מים]] עפר{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba4/14b.htm מדרש רבה, במדבר, פרשה י"ד, י"ב]}}.
  
 +
לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות.
  
== אש ==
+
==ארבעה היסודות==
יסוד זה מביא את האדם לידי כעס ו[[גאווה]].
 
  
כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה אדומה]].
+
בתהליך הבריאה שברא ה' את כל הנבראים, נברא תחילה [[חומר וצורה|חומר]] פשוט בלא [[חומר וצורה|צורה]] והוא החומר ה[[כח ההיולי|היולי]].
== רוח ==
 
יסוד זה מביא את האדם הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים.
 
  
יסוד זה היא ה[[מרה ירוקה]].
+
ואח"כ הטביע בו הבורא ארבע צורות, שהן צורת אש, צורת רוח, צורת מים וצורת עפר, אבל גם אז היו עדיין מציאות מופשטת שאינה חומר מוחשי, אלא רק יסודות החומר שמהם הורכבו כל הנבראים בעולם.
== מים ==
 
  
יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, מילתא דבדיחותא, וליצנות.
+
ביסודות החומר יש להבדיל באופן ברור בין יסודות יחסיים לבין יסודות מוחלטים.
  
כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה לבנה]].
+
כי בעוד שהמדע עוסק ביסודות החומר שהם יחסיים בלבד, כלומר שהם יסודות - ביחס לחומר שבשימוש האדם, אבל לכשלעצמם - גם הם חומר, הנה, כנגד זה היסודות המוחלטים אינם בגדר של חומר, אלא יסודות בלבד של החומר, אף על פי שנקראים בשמות של חמרים המוכרים בטבע - אש רוח מים ועפר.
  
== עפר ==
+
רק לאחר התמזגותם והתחברותם להיות חומר ממשי, הנה, גם היסודות נעשים מרכיבי החומר, וכל אחד מהם הוא חלק מהחומר.
יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות.
 
  
יסוד זה מכוון כנגד ה[[מרה שחורה]].
+
מארבעת היסודות הגשמיים - הורכבו כל הנבראים הגשמיים, ומארבעת היסודות הרוחניים הורכבו כל הנבראים הרוחניים.
  
== מקורות ==
+
== ארבעת היסודות שבאדם ==
  
ליקוטי אמרים - פרק א'
+
גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''.
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+
 
 +
'''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי [[כעס]] ו[[ישות|גאווה]], והוא מופעל על ידי ה[[מרה אדומה]].
 +
 
 +
'''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות ו[[ליצנות]] והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי ה[[מרה ירוקה]].
 +
 
 +
'''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, [[מילתא דבדיחותא]], וליצנות.
 +
 
 +
:::כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה לבנה]].
 +
 
 +
'''עפר:'''
 +
יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי ה[[מרה שחורה]].
 +
 
 +
== סדר היסודות ==
 +
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר [[תשובת השנה]], [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע)''':'''{{הערה|הסדר '''אמר"ע''' הוא בעצם הסדר '''מאר"ע''' בשינוי קל. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג']] "שיסוד ה[[אש]] הוא ב[[לב]] ומקור ה[[מים]] והליחות מה[[מוח]]". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני ש[[מוח שליט על הלב]]. אולם, ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], [[אדמו"ר הזקן]] מסביר על יסודות הרעים של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם [[התפשטות|מתפשטת]] למוח (ראה באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק ט'|פרק ט']]), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.}}
 +
 
 +
=== ארמ"ע ===
 +
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.
 +
 
 +
סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'}}, כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד ה[[כלים]].
 +
 
 +
=== מאר"ע ===
 +
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם.
 +
 +
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו הימין]] - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - [[קו שמאל]]. הרוח עתים עולה ועתים יורדת{{הערה|[[קהלת]] ג, כא}}, והיא כנגד [[קו האמצע]] - [[התכללות]] החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת ה[[מלכות]] שלאחר סיום ה[[ג' קווים]].
 +
 
 +
=== ראמ"ע ===
 +
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים.
 +
 
 +
האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמה של לדבר [[דומם]]).
 +
 
 +
==במדע המודרני==
 +
במדע המודרני מקובל לכנות בשם 'יסוד' או 'יסוד כימי' כחומר שמורכב מ[[אטום|אטומים]] שמספר הפרוטונים בהם זהה{{הערה|מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים, לא נחשבות לשינוי היסוד}}. מדענים צפו וחקרו עד כה 118 יסודות ועובדה זו גרמה לעיתים לבלבול או לתהיה במשמעות ארבעת היסודות המוזכרים ביהדות
 +
 
 +
הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' במדע המודרני שונה לחלוטין ממובנו ב'ארבעת היסודות'. בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, אם כי ייתכן ששייך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שונים (ניוטרון, פרוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם.
 +
 
 +
על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם ניתנים לחלוקה לחלקים זעירים יותר.
 +
 
 +
בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה{{הערה|אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.}} של הנמצאים {{מקור|מובא בהערה בספר "מה רבו מעשיך" ואינו תחת ידי לעיין במספר עמוד וכו', אלו שכאן שנמצאים בישיבה אנא פתחו בו ועיינו}}.
 +
 
 +
במכתב אחר רומז הרבי למקבילה מדעית של 4 היסודות ב: חומר ואנטי חומר, חיובי ושלילי.
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1750&CategoryID=1006 ארבעה יסודות], באתר צעירי חב"ד
 +
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844536/jewish/4-117.htm 4 יסודות? יש 117!], באתר בית חב"ד
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
 
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 +
{{תבנית:סגל}}

גרסה מ־07:13, 8 בספטמבר 2020

כל נברא בעולם, מורכב מארבע יסודות שהם אש, רוח מים עפר[1].

לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות.

ארבעה היסודות

בתהליך הבריאה שברא ה' את כל הנבראים, נברא תחילה חומר פשוט בלא צורה והוא החומר ההיולי.

ואח"כ הטביע בו הבורא ארבע צורות, שהן צורת אש, צורת רוח, צורת מים וצורת עפר, אבל גם אז היו עדיין מציאות מופשטת שאינה חומר מוחשי, אלא רק יסודות החומר שמהם הורכבו כל הנבראים בעולם.

ביסודות החומר יש להבדיל באופן ברור בין יסודות יחסיים לבין יסודות מוחלטים.

כי בעוד שהמדע עוסק ביסודות החומר שהם יחסיים בלבד, כלומר שהם יסודות - ביחס לחומר שבשימוש האדם, אבל לכשלעצמם - גם הם חומר, הנה, כנגד זה היסודות המוחלטים אינם בגדר של חומר, אלא יסודות בלבד של החומר, אף על פי שנקראים בשמות של חמרים המוכרים בטבע - אש רוח מים ועפר.

רק לאחר התמזגותם והתחברותם להיות חומר ממשי, הנה, גם היסודות נעשים מרכיבי החומר, וכל אחד מהם הוא חלק מהחומר.

מארבעת היסודות הגשמיים - הורכבו כל הנבראים הגשמיים, ומארבעת היסודות הרוחניים הורכבו כל הנבראים הרוחניים.

ארבעת היסודות שבאדם

גם ארבעת היסודות שבנפש הבהמית שבאדם, הם אש, רוח, מים, עפר.

אש: יסוד זה מביא את האדם לידי כעס וגאווה, והוא מופעל על ידי המרה אדומה.

רוח: יסוד זה מביא את האדם הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי המרה ירוקה.

מים: יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, מילתא דבדיחותא, וליצנות.

כנגד יסוד זה מכוונת המרה לבנה.

עפר: יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי המרה שחורה.

סדר היסודות

את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים[2], מלבד הסדר המופיע בתחילת התניא (אמר"ע):[3]

ארמ"ע

הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.

סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע[4], כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד הכלים.

מאר"ע

סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל הספירות. סדר זה הוא סדר היסודות לפי האור והחיות שבהם.

התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד קו הימין - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - קו שמאל. הרוח עתים עולה ועתים יורדת[5], והיא כנגד קו האמצע - התכללות החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת המלכות שלאחר סיום הג' קווים.

ראמ"ע

סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל הדצח"מ - היסודות המורכים.

האדם נקרא "רוח ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש הבהמית נקראים אש. המים מצמיחים כל מיני תענוג[6] (העפר הוא הדוגמה של לדבר דומם).

במדע המודרני

במדע המודרני מקובל לכנות בשם 'יסוד' או 'יסוד כימי' כחומר שמורכב מאטומים שמספר הפרוטונים בהם זהה[7]. מדענים צפו וחקרו עד כה 118 יסודות ועובדה זו גרמה לעיתים לבלבול או לתהיה במשמעות ארבעת היסודות המוזכרים ביהדות

הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' במדע המודרני שונה לחלוטין ממובנו ב'ארבעת היסודות'. בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, אם כי ייתכן ששייך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שונים (ניוטרון, פרוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם.

על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם ניתנים לחלוקה לחלקים זעירים יותר.

בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה[8] של הנמצאים [דרוש מקור: מובא בהערה בספר "מה רבו מעשיך" ואינו תחת ידי לעיין במספר עמוד וכו', אלו שכאן שנמצאים בישיבה אנא פתחו בו ועיינו].

במכתב אחר רומז הרבי למקבילה מדעית של 4 היסודות ב: חומר ואנטי חומר, חיובי ושלילי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מדרש רבה, במדבר, פרשה י"ד, י"ב
  2. מתוך הספר תשובת השנה, הרב יצחק גינזבורג
  3. הסדר אמר"ע הוא בעצם הסדר מאר"ע בשינוי קל. אדמו"ר הזקן מסביר בפרק ג' "שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני שמוח שליט על הלב. אולם, בפרק א', אדמו"ר הזקן מסביר על יסודות הרעים של הנפש הבהמית (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם מתפשטת למוח (ראה באריכות בפרק ט'), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.
  4. רמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'
  5. קהלת ג, כא
  6. ליקוטי אמרים - פרק א'
  7. מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים, לא נחשבות לשינוי היסוד
  8. אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")