אנוש (תואר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנוש הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שפל, שאין לו לא מוחין תקינים ולא מידות תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו[1]. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחתותה שבתארי האדם, שהם אדם, איש, גבר, ואנוש.

אמנם גם הגבר הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'[2] "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.

בהקשר לכך כתוב[דרוש מקור] שגם האשה וגם האיש (זכר) מקורם ושורשם הוא מהתואר אנוש.

הערות שוליים

  1. היום יום ד' ניסן
  2. בראשית מ"א