הבדלים בין גרסאות בדף "אנוש (תואר)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אנוש''' הוא תואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] לאדם שפל, שאין לו לא [[מוחין]] תקינים ולא [[מידות]] תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו{{הערה|היום יום ד' ניסן}}. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחתותה שבתארי האדם, שהם [[אדם]], [[איש]], [[גבר]], ו[[אנוש]].  
+
'''אנוש''' הוא תואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] לאדם שפל, שאין לו לא [[מוחין]] תקינים ולא [[מידות]] תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו{{הערה|היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.}}. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחותה שבתארי האדם, שהם [[אדם]], [[איש]], [[גבר]], ו[[אנוש]].  
  
 
אמנם גם ה[[גבר]] הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'{{הערה|בראשית מ"א}} "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.  
 
אמנם גם ה[[גבר]] הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'{{הערה|בראשית מ"א}} "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.  
שורה 9: שורה 9:
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{אדם}}
 
{{אדם}}
 +
 +
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

גרסה אחרונה מ־18:44, 18 בפברואר 2023

אנוש הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שפל, שאין לו לא מוחין תקינים ולא מידות תקינים, אלא הוא מחזר כל היום רק אחר תאוות גופו ומתעלם מבוראו[1]. אנוש כאמור הוא הבחינה הנחותה שבתארי האדם, שהם אדם, איש, גבר, ואנוש.

אמנם גם הגבר הוא גם סוג של אנוש, אך הגבר יכול להתגבר על תאוותיו, ועל שם כך הוא אף נקרא 'גבר'. אך האנוש לא רוצה ולא מתגבר כל ימיו על תאוותיו, ומכאן שמו של האנוש: אנוש נקרא 'אנוש' ע"ש הפס'[2] "כי נשני אלוקים" - 'נשני' מלשון שכחה, שהאנוש שוכח את אלוקיו ומתעלם מאחריתו.

בהקשר לכך ניתן לראות[4] שגם האשה וגם האיש (זכר) מקורם ושורשם הוא מהתואר אנוש. הסיבה לכך נעוצה בכך שאנוש זה הדבר שהכי מבטא את האדם בכללותו - יש טובים, יש רעים, וכו'.

אנוש, למרות דרגתו הנמוכה בתרגום המילים של התורה אנוש הוא מקביל לאדם[5].

הערות שוליים

  1. היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.
  2. בראשית מ"א
  3. בארמית תרגום של איש ואישה זה אינשי
  4. ראה תרגום אונקלוס על התורה בפירושו את המילה "איש" ו"אנוש"[3], וכן ראה עוד פירושים ותרגומים
  5. אדם בארמית זה אנש