הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו יוסף ריבלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.
+
רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
 
 
[[אדמו"ר הצמח צדק]] התבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", אחד מהם היה רבי אליהו יוסף.
 
  
 +
==תולדות חיים==
 
בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
 
בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
  
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו".
+
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 20 שנים.
  
לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ, שם חי עוד 20 שנים, עד י"ב תמוז תרכ"ה.
+
מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
  
מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
+
רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.
  
רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק.  
+
נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
  
מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים. חיבר ספר בשם [[אהלי יוסף]] על הלכות קידוש השם ווסתות.  
+
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר {{הערה| אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.
  
{{ימי חב"ד}}
+
==ספרו==
 +
*'''[[אוהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות.
  
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
+
{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 +
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 +
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
 +
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
 +
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

גרסה מ־19:59, 26 באוקטובר 2018

רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (נפטר בי"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.

תולדות חיים

בשנת תרי"ז עלה לארץ הקודש.

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 20 שנים.

מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר [1].

ספרו

  • אגרת מערב חג הפסח תשט"ז