הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו יוסף ריבלין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (?-[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
+
רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
  
==קורות חיים==
+
==תולדות חיים==
 
בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
 
בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
  
שורה 11: שורה 11:
  
 
נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 
נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 +
 +
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר {{הערה| אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.
  
 
==ספרו==
 
==ספרו==
*'''[[אהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות.  
+
*'''[[אוהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות.  
  
 
{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}
 
{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}
שורה 19: שורה 21:
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

גרסה מ־16:59, 26 באוקטובר 2018

רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (נפטר בי"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.

תולדות חיים

בשנת תרי"ז עלה לארץ הקודש.

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 20 שנים.

מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר [1].

ספרו

  • אגרת מערב חג הפסח תשט"ז