הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו הנביא"
(הרחבה, עריכה, בקשת מקורות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]] | [[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]] | ||
| − | '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] תלמידו של [[אחיה השילוני]] | + | '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת [[מלכי ישראל]]. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של [[אלישע הנביא]]. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]]. |
| + | |||
| + | אליהו יבוא לפני [[ביאת המשיח]] על מנת לבשר על [[הגאולה האמיתית והשלימה]], כדברי הנביא{{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}} | ||
| + | |||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | בימי 250 נביאי הבעל, החזיר את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים. | ||
ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי פנחס היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו]}}. | ישנם דיעות{{הערה|[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי פנחס היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו]}}. | ||
| שורה 9: | שורה 14: | ||
== ביאת אליהו == | == ביאת אליהו == | ||
| − | בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם | + | בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}{{הערה|מלאכי ג, כג.}}. |
| + | |||
| + | לפני [[ביאת משיח]] יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות". | ||
| − | + | ===זמן ביאתו=== | |
| + | בגמרא{{הערה|[[עירובין]] מג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח, ומבשר על ביאתו. | ||
| − | + | במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{מקור}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. | |
| − | |||
| − | + | בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}. | |
| − | + | לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{הערה|שם=שג}}. | |
| − | + | הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=84&hilite= שיחת ז' תשרי תנש"א].}}. | |
| − | == | + | ===אופן ומקום ביאתו=== |
| − | + | אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}. | |
| − | + | אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י"א באייר תשמ"ט.}}, אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא". | |
| − | + | ===מטרת ביאתו=== | |
| + | במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'}}. | ||
| − | + | לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}. | |
| − | ב | + | בגמרא{{הערה|שם=עירובין|עירובין מג, ב.}} נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח. |
| − | + | בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמיים היא]]"{{מקור}}. | |
| − | אליהו | ||
| − | + | ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{מקור}} "[[תחית המתים]] לידי אליהו". | |
| − | |||
| − | ב[[ | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־12:35, 5 ביוני 2017
אליהו הנביא, הינו נביא מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של אחיה השילוני, ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את עם ישראל בתשובה לאחר שעבדו לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה בגופו ולא נפטר, ומאז מגיע לכל ברית מילה.
אליהו יבוא לפני ביאת המשיח על מנת לבשר על הגאולה האמיתית והשלימה, כדברי הנביא"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"
תוכן עניינים
תולדות חיים
בימי 250 נביאי הבעל, החזיר את עם ישראל בתשובה על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.
ישנם דיעות[1] כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי פנחס היה משבט בנימין[2].
אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא.
ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן[3], או לא[4].
ביאת אליהו
בספר מלאכי נאמר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"[5].
לפני ביאת משיח יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".
זמן ביאתו
בגמרא[6] נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח, ומבשר על ביאתו.
במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי[דרוש מקור] מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל.
בהלכות מלכים[7] כתב הרמב"ם: "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו".
לשיטת הרבי, אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני גוג ומגוג והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית[8].
הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח[9].
אופן ומקום ביאתו
אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות[דרוש מקור].
אליהו יבוא לבית הדין הגדול[10] - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה בטבריה, כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו הסנהדרין, ולשם ישובו בתחילה. ביחידות לרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא[11], אמר הרבי: "במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא".
מטרת ביאתו
במסכת עדויות[12] נאמר: "אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'".
לשיטת הרבי[8] אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את כל הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב בגאולה.
בגמרא[10] נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.
בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"תורה לא בשמיים היא"[דרוש מקור].
בתלמוד ירושלמי נאמר[דרוש מקור] "תחית המתים לידי אליהו".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ רש"י ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.
- ↑ ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו
- ↑ פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.
- ↑ ראה בהקדמת תנא דבי אליהו
- ↑ מלאכי ג, כג.
- ↑ עירובין מג ב.
- ↑ פרק יב, הלכה ב.
- ↑ 8.0 8.1 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35).
- ↑ שיחת ז' תשרי תנש"א.
- ↑ 10.0 10.1 עירובין מג, ב.
- ↑ י"א באייר תשמ"ט.
- ↑ פרק ח' משנה ז'.
