אליהו הנביא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערת אליהו
תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר מירון

אליהו הנביא, הינו נביא תלמידו של אחיה השילוני מיוצאי מצרים, שחי בימי 250 נביאי הבעל, והחזיר את עם ישראל בתשובה על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.

ישנם דיעות[1] כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי פנחס היה משבט בנימין.[2]

אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא.

ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן,[3] או לא.[4]

ביאת אליהו[עריכה]

בספר מלאכי נאמר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה', הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם"[5].

אליהו הנביא שהיה תלמידו של אחיה השילוני הסתלק בגופו לשמים, לפני ביאת משיח יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיע הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

זמן ביאתו[עריכה]

בגמרא [6] נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח, ומבשר על ביאתו.

במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו, לדוגמא בפסיקתא רבתי מובא שמשיח מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל.

בהלכות מלכים כתב הרמב"ם: יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא-בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.

לשיטת הרבי, אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני גוג ומגוג והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית.

מטרת ביאתו[עריכה]

במסכת עדויות[7] נאמר: אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע.. רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.

לשיטת הרבי[8] אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את כל הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב בגאולה.

בגמ'[9] נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.

בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"תורה לא בשמיים היא".

בתלמוד ירושלמי נאמר "תחית המתים לידי אליהו ז"ל".

אופן ומקום ביאתו[עריכה]

אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות.

אליהו יבוא לבי"ד הגדול[10] - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה בטבריה כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו הסנהדרין, ולשם ישובו בתחילה. ביחידות לרב מרדכי אליהו אמר הרבי במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רש"י ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.
  2. ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו
  3. פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.
  4. ראה בהקדמת תנא דבי אליהו
  5. מלאכי ג, כג.
  6. עירובין מג ב.
  7. פרק ח' משנה ז'.
  8. שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)
  9. עירובין מג ב.
  10. ראה בגמרא שם.